צפנת פענח על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות· רבי יוסף רוזין
פרק ד · הלכה ו
האוכל כזית כו'. ולענין דם של טרפה לכאורה הוה כמו של נבלה וכמש"כ, ועיין בהך דחולין ד' קי"א דאמר ומשום שמנוניתא ואמאי לא אמר משום דם ואסור משום טרפה, וע"ש ד' קי"ג ע"א ברש"י ד"ה הני מילי, אך כאן מיירי בשנתבשל בקדרה ול"ל למימר הטעם משום שמנונית ומכש"כ לשיטת התוס' דס"ל דעל כבד ליכא איסור דם מה"ת א"כ בודאי צריך לאסור משום טרפה, ועיין מש"כ רבינו לקמן ספט"ו ע"ש, ולקמן פ"ו ה"א דדם חגבים ודגים טמאים אסור משום שהוא תמצית גופם אף דציר חגבים טמאים ס"ל לרבינו דמותר לעיל בפ"ג הכ"ב ועיין בהך דעירובין ד' כ"ח ע"א דאמר שם דציר דגים הוה כמו שומנו, והא דאמר בחולין ד' צ"ט ע"ב דזיעה בעלמא ע"ש בתוס' ובע"ז דף מ'. אך באמת ר"ל כך וכמו שיטת רבינו בהך דפסחים ד' כ"ד ע"ב גבי מה דקאמר התם זיעה בעלמא ר"ל דאין זה עצם האיסור רק היוצא מן האיסור ועל זה אין לוקין עיין לקמן פ"י הכ"ב ועיין בהך דחולין ד' ק"כ דגם שומנו אינו עצם נבלה, ועיין בירושלמי תרומות פ"י גבי מי כבשים ומי שלקות דהוה מחלוקת דאמוראי אם האיסור הוא בגדר עצם תרומה או רק שיוצא מהתרומה ע"ש וס"ל להגמ' דידן בהך דחולין ד' צ"ט הנ"ל דלר"י הא דמין במינו לא בטל הוא רק בעין ולא טעם וע"ש ד' ק' שקדם וסילקו, והך דזבחים ד' ע"ט ע"ב גבי חרסין שם ס"ל דמשקין הבלועין בדבר הוי כמו בעין, ועיין בהך דנדה ד' ס"ב ע"ב גבי חרסין שבלעו משקין ע"ש דהוה כמו בעין לגבי דאורייתא כיון שיכולין לצאת ע"ש ובתוס' ע"ז ד' ס"ז ע"א גבי חלב שנבלע בבשר, וע"ש ד' ל"ב גבי חרס האנדרייני וכ"מ בזה, ובהך דיבמות ד' פ"ב ע"ב שם נימוח והוה עצם הדבר, ועיין תוס' ע"ז ד' ס"ט ע"א דמחלקי כה"ג גבי תרומה, ועיין בהך דנדרים ד' נ"ב ע"ב דמשמע שם דציר הוה כמו יין מן הענבים וע"ש בתוס' ישנים ד' נ"ג ע"א ד"ה הנודר ובדברי רבינו בהל' נדרים פ"ה הי"ג דלא חלק בין זיתים וענבים לשאר משקים ע"ש, וא"כ קשה למה נקט גבי כבד טרפה משום שמנונית ולא משום דם טרפה ובפרט לשיטת התוס' דמיירי בלא מליחה, וע"כ צ"ל דלא חל שם איסור על דם ולא מקרי היוצא מן האסור ולא דמי לדם דגים, ועיין תוס' חולין ד' קי"ג ע"ב ד"ה דם וכ"מ, ועיין בהך דבכורות ד' נ"ה ע"א גבי כבד שנימוח ע"ש: