אור ברסלב

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות· רבי יוסף רוזין

פרק ב · הלכה כא

הלכה יח

זה שאמרנו כו' ואפילו סרחה כו'. כ"כ בזה, ועי' בהך דתמורה ד' ל"א גבי אפרוח ביצה ובתוס' חולין דף ס"ד ע"ב. אך באמת יש נ"מ בין היכא דנשתנה הדבר מחמת הפסד הדבר הראשון דנמצא דעל ידי ההפסד נעשה הדבר השני ולכך יש סברא בירושלמי ספ"א דערלה דגם ביצת ע"ז שנעשית אפרוח מותרת אף דאפרו אסור כמבואר בכ"מ, ועיין בע"ז ד' כ"ט ע"ב אטו משום דאחמיץ פקע איסורו הרי חזינן דעל ידי הפסד הדבר גבי איסורי הנאה לא פקע. אך באמת כך דהנה בירושלמי שם מקשה ביצת ע"ז היכי משכחת לה ע"ש ולכאורה קשה אמאי לא מוקי לה כגון שעשאה חליפין בע"ז דנאסרה כמבואר בכ"מ, ועיין בירושלמי פ"ה דע"ז ופ"א וגם אמאי לא מוקי לה כהך דע"ז דף מ"ב ע"ב גבי קן על האשרה ע"ש וצ"ל כך דרק דבר שהעצם הוא האיסור אז י"ל אם נשתנית צורתה אזל האיסור ופנים חדשות באו לכאן וכעין דאמרינן בהך דשבת ד' קט"ז ע"א אזלא כתיב אזלא קדושתיה כו' אבל דבר דהאיסור הוא מחמת דדבר אחר גורם לה אז אין נ"מ גם בנשתנית צורתה דמ"מ ע"ז גרם לה שתבוא ועיין רש"י ע"ז דף מ"ו ע"ב ד"ה או ע"ש דכל שאתה מהיה ממנה הרי הוא כמוה, ועיין תוס' סנהדרין דף מ"ח ע"א ד"ה משמשין מ"ש דאטו עורו של מת גרע מתכריכין ע"ש. ובזה א"ש דכיון דהאיסור של המת הוא עצם ועורו לא הוה בכלל משא"כ תכריכין, ועיין במש"כ הרא"ש ז"ל בנדרים דף נ"ה ע"ב גבי הנודר מן הדגן ע"ש ובהך דחולין דף ס"ט ע"א אלא כל מכח לא אמרינן כו' וזה ג"כ הטעם משום דהוה כבריה חדשה ועיין בהך דנדה דף ט' ע"א גבי הך דר"י זו ש"ז כו' וכעין שכ' התוס' דחולין הנ"ל, ועיין בהך דנזיר דף נ"ג ע"ב גבי חצי קב עצמות דאמר שם לא צריכה דאקמיח אקמוחי. ולכאורה הא זה הוה מחלוקת דתנאי באהלות פ"ב מ"ז גבי רובע עצמות שנבדקו ע"ש א"כ מאי קמ"ל הא מבואר במשנה דאהלות כך. אך אפשר לומר דיש חילוק בין אקמח אקמוחי לנדקדק, עיין נדה ד' נ"ה ע"א בהך מחלוקת דר"ל ור"י ושם אמר דאם אקמח והוה עפרא לכ"ע טהור ומשמע שם דטהור לגמרי ומ"מ גבי חצי קב עצמות מטמא אף דאקמח והטעם כמש"כ דהיכא דהטומאה הוא בעצם הדבר אם נשתנה פקע אבל גבי חצי קב עצמות דאף אם היה פחות מכשעורה דאין בהם טומאה כלל מ"מ כיון שבאו מרוב בנינו ומנינו יש עליהם שם טומאה או לשיטת רבינו אף בשאר עצמות המת ג"כ טמא לכן אף אם נשתנה מ"מ יש שם טומאה עליהם וכמש"כ, ועיין בנדה דף נ"ו ע"א דגבי יבש מטמא משום רקב ואף דמבואר בנזיר דף נ"א ע"ב דמת שטחנו אין לו רקב וצ"ל דטחנו שאני כיון דנשתנה בידים ועיין בהך דכריתות דף ה' ע"א גבי לחם קלוי כו' ובע"ז דף ל"ז ע"ב ודף מ"ו ע"א ועיין בירושלמי דנזיר פ"ז ה"ב דאמר שם דאין רקב לבשר ויש רקב לעצמות וא"כ י"ל דטומאת עצמות גבי אקמח אקמוחי הוא משום רקב אך בגמ' דילן לא ס"ל כן כמבואר דף נ"א ע"א ע"ש:

תוכן העניינים

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה