צפנת פענח על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות· רבי יוסף רוזין
פרק ב · הלכה יב
כללו של דבר כל שאינו כו'. עיין בפי"ז דמסכת כלים וכן פסק רבינו דכלב הים טמא וא"כ חייב ג"כ משום יבשה. והנה עיין בתו"כ פ' שמיני דנקט שם יכול אף חית הים ת"ל כו' ע"ש בהל' ו' ז', ור"ל דשם לא תליא בהנך סימנים דיבשה רק שם תליא בסנפיר וקשקשת ועיין בע"ז ד' ל"ט ע"א גבי חמרא דימא שרי כו' ר"ל דסימני טומאה דיבשה יש לו אבל סנפיר וקשקשת יש לו, אך מלשון רבינו לא משמע כן, ועיין מש"כ רש"י חולין ד' קכ"ו ע"ב גבי עכבר הים דכתב שם דהוא מין דג ועיין תוס' ב"ק ד' נ"ה ע"א דמחלקים בין חית הים לדג הים ועיין בהך דנדה ד' כ"ב ע"ב גבי תנינים ע"ש ברש"י והני הוה גדר חיה עיין ב"ב ד' ע"ד ע"ב אורזילא דימא ע"ש. ובזה י"ל מה דפליגי הירושלמי והבבלי דגמ' דילן ס"ל בחולין ד' ס"ז ע"ב דלויתן דג טהור הוא דיש לו סנפיר וקשקשת ובירושלמי ספ"ט דשבת מבואר דטמא הוא והטעם משום דס"ל דהוה בגדר חיה והיינו תנינים כמבואר בגמ' והנה גם גבי נחש מבואר בדברי רבינו לעיל בהל' ט' מהך דכריתות דהוה שרץ וכן מבואר בחולין ד' ס"ז ע"ב וד' ס"ד ע"א ועיין תוס' נדה ד' כ"ג ע"א ד"ה לישני ותוס' סנהדרין ד' מ"ז ע"א, אך בירושלמי כלאים פ"ח ה"ה מבואר להדיא דנחש הוה חיה ע"ש, ועיין סנהדרין ד' נ"ט ע"ב ובהך מחלוקת דר"א ור"ע שם ד' ט"ו ע"ב אם נחש הוי בן תרבות או לא ועיין מש"כ בזה רבינו בהל' סנהדרין: