צפנת פענח על משנה תורה, הלכות כלאים· רבי יוסף רוזין
פרק ז
הלכה ב
בד"א כו'. והטעם דרבינו פסק כר"ש משום דבב"ב דף ל"ז ע"ב ס"ל לנהרדעי ור"ז כוותי' ע"ש וס"ל לרבינו דרק בב' שורות בזה אמרינן דרצופין אינו כרם אבל בנוטע ג' שורות אז אמרינן דרואין האמצעין כאילו אינם דהיינו השורה האמצעית ושפיר הוה כרם:
הלכה ד
אבל אם זרע כו'. עיין בהשגות. ורבינו למד זה ממה דמבואר בירושלמי כאן פ"ז סה"ג תוכו אסור כו' חוצה לכ"ש ועיין לקמן בהלכה י"ג וכן כרם כו' ומבואר שם דמרחיק ד"א ור"ל חוצה לו כמש"כ רבינו:
הלכה ז
הנוטע כו'. עיין בכ"מ ועיין תוספות מנחות דף ל"א ע"ב ורש"י סוטה דף מ"ג ע"א דלא ס"ל כך וב"ב דף י"ד ע"א ע"ש:
הלכה טו
גדר כו'. עיין בפיהמ"ש לרבינו שם דמביא שם דר"ג התקין דגם מהגדר צריך להרחיק ד"א והוא בתוספתא רפ"ד אך כאן חזר בו ומפרש בענין אחר לקמן בהלכה כ"ה ע"ש:
הלכה יט
חצר קטנה כו'. עיין בתוס' שם הטעם משום דיש שם כרם על הקטנה ואף דאין בה גפנים כלל וזה כונת הספרי פ' תצא דמרבינן אף כרם שאין עושה פירות ור"ל כה"ג וכ"כ בזה בח"א בהל' מאכלות אסורות:
הלכה כא
שביל שבין שני כו'. פסק כת"ק דפליג על ר"י כאן פ"ד מ"ג וע"ש בפיהמ"ש ובתוספתא כאן:
הלכה כב
שומירה שבכרם כו' ובלבד שלא כו'. עיין בר"ש כאן בפי' הירושלמי דפיאה ועיין לקמן בפ"ח גבי עריס ע"ש בכ"מ דהכותל בטל להגפנים ובמה דמבואר כאן פ"ד מ"ז במחלוקת דר"י דאם ערסן מלמעלה כו' ואנן לא קי"ל כן ובמש"כ רבינו בפיהמ"ש שם במשנה ג' ע"ש: