צפנת פענח על משנה תורה, הלכות כלאים· רבי יוסף רוזין
פרק ה · הלכה כג
אסור כו'. והנה מלשון רבינו מוכח דלא ס"ל כתוס' דלא נאסרו הגפנים רק מה שנתוסף רק דנתקדש הכל וא"כ לפי"ז קשה מה נ"מ אם הוסיף מאתים או לא כיון דעכ"פ מקצת הוסיף ומה נ"מ אם נתבטל הדבר או לא וצ"ל דכיון דכאן האוסר הוא התבואה וכיון דהתבואה עצמה לא חל עלי' שם איסור מעולם דתיכף נתבטל. ועי' מה דפליגי בירושלמי פ"ז דדמאי ופ"ג דחלה אם יכול לקרוא שם לטבל שנתערב בחולין ויקרא שם ת"מ ותיכף יתבטל והוא ג"כ מטעם זה דלא חל עליו שם ת"מ כלל וה"נ כן וא"כ ממילא לא נאסרו הגפנים וכעין דאמרינן במנחות דף ט"ו ע"ב ובירושלמי כאן וכ"כ בזה בח"א בהל' מאכלות אסורות: