צפנת פענח על משנה תורה, הלכות כלאים· רבי יוסף רוזין
פרק ה · הלכה ז
אסור לזרוע כו'. ואפילו הקש של תבואה כו'. כ"כ בזה דנ"ל דרבינו ס"ל כאן כמש"כ בפיהמ"ש פ"ה מ"ז דאם לא הביא דגן לא נאסר הקש והא דרבינו נקט כאן בהל' י"ג משישרישו אף דבירוש' בפ"ז ה"ה מבואר דלר"א משתשליש ע"ש וט"ס שם וכן בר"ש שם ט"ס אך יש נ"מ בין לאסור הגפנים בין לאסור עצמן דלאסור הגפנים די בהשרשה ולאסור עצמן רק אם נעשו דגן. והא דרבינו בהל' י"ז נקט שהכל אסור בהנאה ר"ל התבואה ששם אבל הקש לא נאסר ועיין מנחות ד' ע"א דאביב היינו לאחר הבאת שליש רק לא נגמר היטב ודלא כפי' הר"ש כאן ועיין תוס' ר"ה דף י"ג ע"א ד"ה הכא. ובזה יש ליישב הגי' דידן דלמ"ד משתשריש ע"כ קאי הא דקתני מתקדשות אגפנים ושפיר אתיא כר"א דלדידי' אף הביא שליש כ"ז שלא נעשה דגן גמור אין התבואה מתקדשת ולר"י גרס משתשליש וקאי אתבואה דלאחר שהביאו שליש נאסרו גם הקש וא"ש. ואף דבתוספ' פ"ד נקט דתבואה שהשרישה מקודשת ומקדשת נראה לי כך דכבר הארכתי בזה בהל' מא' אסו' פ"ט מי אוסר את מי ע"ש אך באמת כך דאם בשעה שזרע התבואה כבר היה הגפנים כפול הלבן אז תיכף לאחר השרשה נאסרו הגפנים ונעשה הגפן האוסר וממילא מתקדשת התבואה אף שאין עלי' שם דגן דמתקדשת ממילא. וכעין זה בדברי רבינו בהל' פסולי המוקדשים פי"ח הי"ב דרק לגבי כזית לבונת מנחה שהמנחה נטמאת ע"ז לוקה ממילא דהוה כמו דאמרינן בחולין דף קכ"ט ע"א כששימש מעשה עץ שימש אבל לבונה הבאה בפ"ע אינו לוקה משום טומאה כדמוכח מדברי רבינו בהל' איסורי מזבח פ"ו ה"ח ע"ש ולכך רבינו בסוף פי"ח מהל' פסוהמו"ק לא נקט רק טומאת הגוף והך דמעילה דף י' וזבחים דף מ"ו ע"ב קאי על לבונה הבאה במנחה ולא הבאה בפ"ע ועיין מש"כ רבינו בפיהמ"ש בזבחים שם דלגבי קטרת ולבונה נקט אם אכל וגבי עצים נקט בהקרבה ולקמן אבאר זה. הרי חזינן דאף דהוא עצמו א"א לחול עליו האיסור מ"מ אגב המנחה חל עליו ולוקין עליו ועיין סוכה דף י"ט ע"א גבי טיט הנרוק ע"ש ברש"י ותוס' וה"נ גבי תבואה כן דאף דאין עליו שם תבואה לענין שיתקדשו אבל כיון שהגפנים מתקדשין הם עצמן מתקדשות אבל היכא דהתבואה נשרשת מקודם שהיה הגפנים כפול הלבן כ"ז שהתבואה לא נעשה דגן לא נתקדשו שיהי' הקש שלהן אסור. ואף דבהך דין דהל' י"ז שם מיירי שכבר הי' כרם אך שם לא מיירי שזרע בהכרם רק שהי' זורע בשדה לבן והרוח סיערתו לפניו ולכך לענין הזרעים עצמן הוה כמו זורע ונאסרו אבל לא לענין הגפנים והגפנים אינם נאסרים רק אם קיימן כמבואר בדברי רבינו שם אבל היכא שזרע עם הגפנים שנעשו כפול הלבן אז אסורים הכל משעת השרשה וכהך דפסחים דף כ"ה. ועיין לקמן בהל' ט"ו דנקט שם אם השריש אסור ע"ש והך אסור ע"כ קאי אענבים דהזרע אף אם לא נעשו הענבים כפול הלבן אסור אף בהנאה לשיטת רבינו בהל' י"ד והא דקתני מותר בהנאה קאי אענבים וכן מוכח בתוספ' והראב"ד ז"ל ס"ל דגם הזרע אינו אסור רק באכילה ולא בהנאה היכא דלא קתני מתקדשות. וכן יהי' נ"מ למאי דמבואר בירושלמי פ"ז ה"ו גבי נטע ה' גפנים בה' עציצים שאינם נקובים הוא משום דמבואר בירושלמי ערלה פ"א דגבי אילן הוה שאינו נקוב כנקוב אך זה רק לענין הגפנים עצמן אבל לענין התבואה אז כך היכא דהגפן הוא האוסר כגון שכבר הגיע כפול הלבן אז גם התבואה נאסרת. אבל היכא שהתבואה האוסר כגון שהגפנים עדיין לא הגיעו כפול הלבן והתבואה נשרשת אז אינם נאסרים וזהו כונת הירושלמי שם וט"ס וצ"ל העביר ה' עציצים תחת קמה אחת ע"ש: