אור ברסלב

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות יסודי התורה· רבי יוסף רוזין

פרק ה · הלכה ד

הלכה ב

ואלו הן הרוגי מלכות וכו'. עיין פסחים דף נ' ע"א:

ועליהם נאמר. עיין סנהדרין דף ק"י ע"א:

ואם היה בעשרה מישראל וכו'. אין מלקין אותו עיין תוס' ע"ז דף נ"ד ע"א דלא ס"ל כן ועיין תוס' סנהדרין דף ע"ה ועיין זבחים דף ק"ח ע"ב דממעט שם ג"כ אנוס ע"ש בתוס' ובאמת ר"ל שם כך דאף דהעלאה בחוץ היה באנוס מ"מ היה יכול לחשוב להדיוט והמעלה להדיוט פטור וסד"א דחייב לכך צריך קרא למעט ה"נ גבי ע"ז היה לו לחשוב לעבוד מאהבה או מיראה ופטור וסד"א דאם לא חשב יהא חייב דזה לא אנסו לו קמ"ל קרא והוי כעין תחלתו באונס וסופו ברצון ועיין תוס' ב"ק דף מ"א ע"א ושבועות דף י"ז ע"ב:

יורד למדרגה כו'. עיין בירוש' פ"א דיבמות, והנה במה דמבואר בדברי רבינו דבמקום שיעבור ואל יהרג אם נהרג מתחייב כו', הנה זה תליא בהך דפסחים דף צ"ב ע"ב גבי דרך רחוקה אם הוי פטור או דיחוי ע"ש, ועיין רש"י יבמות דף ס"ד ע"ב דמתו אחיו מחמת מילה אם מל בשבת הוי מחלל שבת. אך יש לומר דשם הוי כמו שלא בזמנה ועיין זבחים דף י"ט ע"א דמבואר שם דאף אם פטור מן התפילין מטעם עוסק במצוה מ"מ אינה חוצצת, ועיין שם דף י"ב ע"ב גבי הורו ב"ד שחלב מותר. וע' תוס' נדה דף מ"ד ע"ב דאף אם מותר להורגו מחללין עליו את השבת, אך זה תליא באמת אם נימא דהפטור שפטרה אותו התורה הוי כמאן דעביד הדבר או מטעם שנפטר, ועיין ע"ז דף כ"ז ע"א אשה כמאן דמהילא דמיא ותוס' ברכות דף כ' ע"ב ע"ש, ותוס' קידושין דף ל"ו ע"ב גבי מה שהקשו על אשה שמחוסרת בגדים ע"ש מה שתירצו ועיין במכות דף ט"ז ע"ב גבי שיעבודו דגר פקע, ועיין כתובות דף ל"ג ע"ב גבי קים ליה בדרבה מיניה מה דאמרינן שם לאו משום דלא מחייב וכו', ועיין רש"י בכורות דף מ"ז ע"ב, גבי הניח בן חלל. ושם דף י"ב ע"ב מודה ר"א בספק פטר חמור שדי בהפרשה ע"ש, ובירו' פ"ו דתרומות גבי אכל תרומה בשוגג ע"ש דאמר שם ובלבד בדבר שזקוק ליתנו לכהן, ועיין תוס' כתובות דף כ"ט ע"א וסנהדרין דף ע"ג ע"ב מה שכתוב שם דמה עמידה בדין שייך בדבר שהוא שלו ע"ש, ועיין ב"ק דף ק"ט ע"א גבי גזל הגר אם מה דפטור עפ"י דין אם הוי כנתינה. ועיין הוריות דף ט' ע"א גבי נשיא שנצטרע אם מידחי נידחי אם מפטר פטור, וכן שם דף י"א ע"ב גבי מהו באלמנה, ור"ל אם מה שהתורה אמרה שהמצורע פסול בכה"ג אם ר"ל שנסתלק מכה"ג או שהוא כה"ג פסול, ועיין תוס' מנחות דף נ"א ע"א דהיכי דמה"ת אסור בשבת הוי ע"ש זמן, ועיין רש"י מגילה דף ה' ע"א מה שדייק שם בד"ה ערב שבת זמנו דגזירה דרבה הוי אחר התקנה דמגילה ע"ש משמע ג"כ כן. ועיין תוס' יבמות דף ע"ב ע"ב בד"ה שלא בזמנו ודף ע' ע"א ד"ה הערל דלא ס"ל כשיטת ר"ת דהיכא דאינו יכול לימול לא הוי כערל וכ"מ, אך החילוק הוא כך דהיכא דצריך לקיים דבר אז פטור הוי כמקוים והיכא דצריך שלא לבטל וביטל אף שהוא אנוס הוי ביטול: ועיין בנדרים דף כ"ז ע"א אנוס הוא ורחמנא פטריה, ר"ל לא הוי פטור מסברא דאז מ"מ הא לא קיים, עיין בירושלמי קידושין פ"ג ובכ"מ, ועיין בר"ן שם דף כ"ד ע"א ד"ה הריני כאלו התקבלתי מה שחילק שם בשם הרשב"א בין קום ועשה לשב וא"ת עיין שם. ועיין ב"ב דף קל"ז ע"ב ברשב"ם גבי מתנה ע"מ להחזיר אם מת בפשיעה חייב ויש לומר משום דביטל התנאי ואכמ"ל:

תוכן העניינים

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות יסודי התורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה