אור ברסלב

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה· רבי יוסף רוזין

פרק ח · הלכה ח

הלכה ו

ומטבל המצה בחרוסת כו'. עיין בהשגות ובהה"מ. והנה גבי מצה יש ב' טעמים על מצות אכילתן אחד משום זכר לעוני ואחד משום זכר לחירות עיין פסחים ד' ק"ח ע"א ובמרור רק טעם אחד משום עבדות וחרוסת ג"כ משום עבדות. והנה בזמן המקדש בודאי מטבילין המצה ג"כ בחרוסת אך בזה"ז כיון דחזינן דמצוה דזכר לעבדות בטל דמרור בזה"ז דרבנן רק במרור תיקנו משום זכר אבל במצה א"צ לתקן כיון דנשאר בו הטעם משום חירות דהוה מה"ת וא"כ לא שייך טיבול בחרוסת ובזה פליגי רבינו עם הראב"ד ז"ל אם שייך תיקון דרבנן היכא שבלא זה שייך חיוב דאורייתא עיין בהך דברכות ד' כ"ו ע"א גבי משמשת שראתה נדה ובירושלמי שם אם יש שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה וביומא פ"ג ה"ב ובירושלמי קדושין פ"ג הי"ד ושבועות פ"ב ע"ש ועי' תוס' מנחות ד' נ"ב ע"א גבי מעילה דרבנן ושם ד' כ"ד ע"א ע"ש גבי שבע לטומאה ועיין תוס' מכות ד' י"ג ע"א גבי גרושה וחלוצה ע"ש ועיין תוס' פסחים ד' ק"ח ע"א גבי הסיבה דבן אצל אביו אף דהוא רבו ע"ש ועיין בתוספתא פ"ב דב"מ דאבידת אביו ואמו שנתגרשו שניהם שוין אף דהאיש קודם לאשה להשבת אבידה כמבואר בהוריות ד' י"ג ועיין בירושלמי פ"ג דהוריות ועיין ר"ה ד' י"ט ע"א אם שייך ד"ס צריכין חיזוק במקום שיש שניהם ד"ס וד"ת ועיין גיטין ד' נ"ג ע"ב דמטמא הוה דרבנן אף דהא המטמא תרומה הוא איסור דאורייתא ולוקין עליו לכמה שיטות אך ההיזק הוה דרבנן ועיין בירושלמי פ"א דתרומות ה"ח גבי הבעיא דמי חמור גזל השבט או גדר מי חטאת ועיין יבמות ד' ל"ו ע"ב ע"ש בתוס' וכ"מ:

תוכן העניינים

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה