צפנת פענח על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה· רבי יוסף רוזין
פרק ה · הלכה ב
חמשה כו' אם לשן כו'. ולענין זיעת מים של עץ עי' במכשירין פ"ד מ"י ובתוספתא שם הובא בר"ש דמים שהם יוצאים מן העצים כשהם לחים קרויים מי פירות ועיין בפ"ב דשם מ"ב ועי' נדה דף ח' גבי קטף ועי' מש"כ בזה בהלכות כלי המקדש גבי קטרת וכבר כתבתי בזה לעיל:
והוא שלא יתערב בהם שום מים בעולם. ע' בהשגות ובתוס' שם ובמנחות ד' נ"ד אך באמת נ"ל דרבינו ז"ל ר"ל שנתערב המים במי פירות והך דפסחים ד' ל"ח ע"ב ומנחות ד' נ"ז שם מיירי דנתערב בהעיסה ורבינו ז"ל אזיל לשיטתיה בהלכות טומאת אוכלים פי"ו ה"ד דאם נתערב מים במי פירות נעשה הכל דין מים אף כ"ש מים ועי' בירושלמי פי"א דתרומות ה"ב דר"מ ס"ל כן והוא בתוספתא פ"ב דמכשירין ועי' בתוס' חולין ד' כ"ו ע"א גבי תמד ותוס' עירובין ד' כ"ט ע"ב גבי שכר ע"ש ובזבחים ד' כ"ב ע"א גבי במים ולא במזוג ושם ד' ע"ח ע"ב, ועי' תוס' פסחים ד' כ"ח ע"ב ד"ה נתחמץ ע"י דבר אחר מה שכתבו ולא דמי ר"ל דהשמרים אינם מתערבים בהעיסה רק מחממין העיסה ומקרב להחמיץ ועיין תוס' פסחים ד' ע"ה ע"א ד"ה וגרפו מש"כ שם בשם הירושלמי ע"ש ועיין בהך דמנחות ד' מ"ב ע"ב בתוס' ד"ה וסמנין ע"ש ועיין מה שכתב בהגהות אשר"י בע"ז פ"ב על הך דדף ל"ד ע"א ע"ש ד"ה ומשום הכי ע"ש ועי' בהך דפסחים דף מ' ע"ב גבי לתוך החרוסת ישרף מיד וזה ג"כ הוה מי פירות עם מים וא"כ זה תליא בפלוגתא דר"ג ורבנן שם ד' ל"ו ע"א ובאמת בתוספתא פ"ג דשם מבואר דר"מ ס"ל כר"ג דישרף מיד ובזה א"ש מה דאמר שם בגמ' ד' מ"א ע"א מדלא מצמית צמית חמיע נמי לא מחמע ע"ש בתוס' ור"ל דזה הוי ג' מחלוקת חדא דאינו מניח להחמיץ לעולם וחד ס"ל כר"ג דמחמיץ מיד וחד ס"ל דמחמיץ כשאר דברים המחמצים וא"ש: