צפנת פענח על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה· רבי יוסף רוזין
פרק ב · הלכה יב
או שבא עכבר כו'. עי' בהה"מ מה שהקשה מהך דלעיל ה' י"א גבי אינו ידוע לאיזה בית נכנס ע"ש מה שתירץ ועי' בחולין ד' מ"ג ע"ב בתוס' ד"ה שאני התם ע"ש דכתבו החילוק כה"ג ועי' מש"כ הראב"ד ז"ל הובא בר"ן פ"ב דע"ז גבי כבשים שדרכם לתת בתוכם מה דמחלק שם בהך משנה דטהרות גבי שני רוקין אחד טמא ואחד טהור דאז רק תולין וברוק א' ספק דאז שורפין ע"ש בפ"ד מ"ו ולא ס"ל כפי' המפרשים ועי' תוס' ב"ק ד' ק"ג ע"ב גבי גזל מחמשה ב"א ע"ש ואף דהא בכריתות די"ז ע"ב מבואר הסברא להיפך גבי אשם תלוי ע"ש יש נ"מ בין אם הספק נעשה בהדבר או הספק חל על האדם האוכלו ועי' מש"כ רש"י ז"ל בחולין דכ"ח ע"ב גבי תרי רובא בחד מנא ליכא וזה רק היכא דנ"מ לנו לשני הדברים אבל היכא דליכא נ"מ חשבינן מחצה על מחצה כרוב ע"ש וה"נ דאם הספק שלנו היה על הדבר אפשר לומר דכיון דאתחזק היתירא אי אפשר לומר שאסור דע"כ יש בו היתר ג"כ אבל גבי אשם תלוי החיוב הוא רק על האדם האוכל הדבר ועליו אמרינן כיון שיש איסור נוכל לומר שאכל איסור ועל החתיכה אין שייך לדבר שכבר נאכלה משא"כ לגבי רוקין הרוקין נשאר וחשבינן על הרוקין וממילא יהיה נ"מ לגבי דבר שנגע בו וכן כאן גבי בית לענין בדיקה אך באמת זה תליא במה דפליגי רבינו והראב"ד ז"ל בהלכות מעשה הקרבנות פי"ח הל' י' אם עכשיו שחייבה התורה אשם תלוי אם זה הוי קרבן ודאי או קרבן ספק ע"ש דנ"מ אם חייב עליו בודאי משום שחוטי חוץ או לא וכן כאן גבי בדיקה ג"כ אם זה משויא ליה כודאי אינו בדוק או רק ספק ועי' בהשגות הראב"ד על בעה"מ ז"ל כאן שכתב דנעשה הבית כאינו בדוק ע"ש ועי' מש"כ הה"מ כאן משום דבדיקתה תחילתה על ספק הוי ספיקא לחומרא ר"ל ג"כ כה"ג כיון דחזינן דכ"ז שאינו ודאי בדוק מיקרי אינו בדוק כל הספיקות משוה ליה לאינו בדוק ועיין בהלכות מעשר פרק י"א הלכה י"ג ע"ש, ועיין בהך דכריתות דף י"ח ע"א בהך מחלוקת דרבי ורבנן ע"ש: