אור ברסלב

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה· רבי יוסף רוזין

פרק א · הלכה ג

הלכה ב

אלא א"כ קנה חמץ כו'. אך זה דוקא אם קנה מן העכו"ם דאיסורי הנאה יש בו שני דברים אחד דאינו יכול לקנותו וגם דאין המוכר יכול להקנותו, ועיין תוס' חולין ד' ד' ע"ב ורש"י סוכה ד' ל"ה ע"א דאיסורי הנאה לאו בר דמים הוא ותוס' גיטין ד' מ"ג ע"א ד"ה מי איכא דכל היכא דלית ביה דמים אינם יכולים למכרו ועי' תוס' סנהדרין ד' פ"א ע"א וכ"מ. ובזה א"ש הך דנדרים ד' מ"ז ע"א גבי קונה פירות כו' ע"ש בר"ן ובראשונים רק הכי פירושו שם דמיירי שהחליפו המדיר דלדידיה הותר ושפיר תפסי דמים והוי כמו הפירות עצמם וכמו דאמרינן בחולין ד' קל"א ע"א שאני התם דמשתרשי ליה והוה כמו הדבר בעצמו כיון דנשתייר לו על ידיהם ופשט שם מהך דהאומר לאשתו קונם כו' וסלקא דעתך דמיירי שהבעל לוה ונותן לה ולדידיה הותר וא"כ הוה חליפין ואסורה בהם ותירץ דמיירי דהיא לותה ואח"כ הקשה מערלה ולא הביא רק ערלה לבד ולא הביא כמו לשון המשנה בקדושין ערלה וכלאי הכרם ועי' ע"ז ד' ס"ב ע"ש בתוס' ד"ה בדמיהם לכן נ"ל דס"ד דמיירי אף בערלה בחו"ל דספיקא מותר עי' קדושין ד' ל"ט ושפיר י"ל דהוה בר דמים ותופס דמים ואמאי יכול לקדש בדמיהם ותירץ דדיעבד שרי ולא גרע מהך דקדושין ד' ל"ט ולכך בדיעבד מקודשת. ובזה א"ש מה שהקשה התוס' בע"ז שם ובפסחים ד' כ"ט ע"א דאמאי לא יקדש בגוף הערלה אך הטעם משום שאינו שלו ואינו יכול להקנות לה והוי כהך דקדושין דף נ"ב ע"ב גבי המקדש בחלקו דאינה מקודשת ע"ש בתוס' ותוס"י מה שכ' שם אך האמת דאינו יכול להקנות לה ובמה קידשה. ובזה א"ש מה דמבואר בקדושין ד' נ"ו ע"ב המקדש בציפורי מצורע והקשה התוס' למה בציפור המשתלחת לא הוי קדושין ע"ש. אך באמת הטעם דכיון דצריך לשלחה אינה שלו ואין יכול להקנות לה ובמה מקדשה ועי' מש"כ רבינו ז"ל בפיהמ"ש פ"ב דערלה דלכך בערלה וכלאי הכרם אין צריך להרים משום דאינם ממין שום אדם ע"ש ועי' בירושלמי פ"ב דקדושין וע"כ כאן מיירי שעכו"ם מכר חמץ לישראל כמו שכ' הר"ן ז"ל בפ"ג דע"ז על הך דדף מ"ב ע"א מדאגבה קניה ועי' בירושלמי ב"ק פ"א ה"ב שאמר לו סוד את הבור הזה כו' ע"ש ר"ל דקנה להתחייב בו וזה ר"ל הך דפסחים ד' ו' ע"ב דעשאן הכתוב כאלו הן ברשותן ר"ל דע"י שהכתוב אומר דהוא עובר והוא חייב ואחר לא עי"ז נחשב בעלים וכעין מה דאמרינן ב"ק ד' ס"ט ע"ב גבי מעשר שני ממון גבוה הוא ולענין פדיה אוקמיה רחמנא ברשותו מדמחייב חומש ר"ל כך דכיון דהתורה אמרה דהוא חייב חומש ולא אחר לזה גופא מקרי ברשותו ועי' בירושלמי פ"א דמעשרות ידי הבעלים לא יצא שאומרים לו פדה אתה ראשון ע"ש ועי' תוס' תמורה ד' ל"ב ע"א וכ"מ בזה. והנה גבי קנין מעכו"ם עי' בדברי רבינו ז"ל בפ"א מהל' זכיה ומתנה הארכתי שם דבעי רק שיסתלק רשות העכו"ם ממנו לא שיקנה לו דעכו"ם אין לו קנין גמור בהחפץ ובפרט למאן דאמר דגזל עכו"ם מה"ת ועי' תוס' פסחים ד' כ"ט ע"א ע"ש וא"כ למאי דקיי"ל דישראל מישראל מדרבנן אינו קונה בכסף ועי' תוס' ב"ב ד' נ"ד ע"ב ד"ה מישראל ע"ש דדעתיה לקנות כמו שיקנה מישראל חבירו והיינו במשיכה וזה לא בא מכח העכו"ם דעכו"ם אינו מקנה כמ"ש וכמבואר בב"ב שם מכי מטי זוזי לידיה לכך שוב לא משכחת לה מלקות בקנה חמץ ולכך רבינו ז"ל בפי"ט מהל' סנהדרין לא חשיב רק חימץ עיסה בפסח ובאמת לא ר"ל שם כגון שנתן שאור בעיסה דעשה בה מעשה להחמיץ דזה לא שייך רק במחמיץ מנחה דהעבירה הוא בהחימוץ כמבואר במנחות ד' נ"ו ע"ב משא"כ כאן העבירה הוא במה שמשהה החמץ ברשותו רק שצריך שיבא זה ע"י מעשה לכך אם לש עיסה ונתחמצה מאליה ועי' מש"כ בזה בפ"ז מה' גניבה ה"ב וה"ג דעשיית מדה חסירה הוי לאו שאין בו מעשה אף דחייב משעת עשייה ולא הוי כמו הך דב"מ ד' ס"ב ע"א גבי לאו דלא תשימון ועי' מש"כ הרי"ף ז"ל בפ"ז דסנהדרין על ד' ס"ה גבי עדות ועי' ריש נדרים דף ד' גבי בל תאחר ובתוספתא פ"ד דמכות דמבואר שם דמאחר הוי לאו שאין בו מעשה ועי' מש"כ רבינו ז"ל בהל' מעשה הקרבנות פי"ד הי"ג ע"ש. אך באמת בנדרים שם ר"ל דכיון דטימא עצמו בטל ממנו העשה של קדוש יהיה כעין מש"כ רבינו ז"ל בהל' נזירות פ"ז הט"ו ע"ש ועי' מש"כ רבינו ז"ל בהל' נזירות פ"ד ה' כ"א דלוקה ע"ש ומה שאמר שם בנדרים בל תאחר תגלחתו נ"ל דר"ל דהנה מבואר בירושלמי פ"ב דנזיר ותוספתא פ"ד דנזיר דמי שקיבל עליו שני נזירות אם השלים נזירות הא' ועדיין לא גילח עדיין לא חל עליו נזירות השני אפילו אם אין תגלחת מעכבת וזה ר"ל בל תאחר דע"י שמאחר תגלחתו הוא מאחר הנזירות אך נ"ל דזה רק בטומאה שהנזיר מגלח עליה אז אם טימא עצמו לוקה משום בל תאחר נזירותו דעי"ז מבטל העשה דקדוש יהיה אבל בטומאה שאין הנזיר מגלח עליה אינו לוקה משום ב"ת. ובזה יש ליישב הך דמכות ד' כ"א ע"ב מה שהקשו שם אמאי לא חשיב לאו דב"ת. ובאמת נ"ל כך דהנה שם נקט יש חורש תלם ונ"ל דר"ל כגון שנגע בהמחרישה במת כעין הך דשבת ד' י"ז ולוקה משום טומאה בחיבורין עי' נזיר ד' מ"ב וד' נ"ד וכ"מ בזה וע"ז אין הנזיר מגלח רק מוזהר ולא שייך ב"ת:

תוכן העניינים

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה