צפנת פענח על משנה תורה, הלכות גירושין· רבי יוסף רוזין
פרק יג · הלכה יא
כבר אמרנו כו' כיצד היה כו'. עיין בהך דגיטין דף י"ט ע"ב גבי שטרא פרסאה דבעי שם שני עכו"ם ועי' בירושלמי דמאי פ' ו' הל' י"א היה צווח לפי תומו ע"ש, ועיין בהך דכתובות ד' כ"ח ע"ב דעכו"ם ונתגייר לא מהני כמו קטן והגדיל, ונ"מ אם גבי עגונה מהני עכו"ם ונתגייר די"ל דאז הוה גדר מתכוון לעדות, ועיין בירושלמי פ"ט דעירובין גבי גר ונתגייר והיה לו יינות ואמר ברי לי שלא נתנסך דהוה שם פלוגתא אם נאמן, ועיין מ"ש רבינו בהל' מטמאי משכב ומושב פרק י' ה"ז ע"ש, והנה לקמן בהל' י"ב כתב רבינו ישראל ששמע כו' מעיד ששמע ממנו, והנה לפי הגירסא שלנו ביבמות ד' קכ"א ע"ב גבי הך דר"י בן בבא בישראל אעפ"י שהוא מתכוון ר"ל אף אם מתכוון להעיד וכה"ג לא הוה גדר עדות כלל כיון שהוא שמע מעכו"ם מ"מ מהני, ועיין בירושלמי שם דגרס עד שיהא מתכוון ויליף מזה דבעי דרישה וחקירה, אך אנן לא קי"ל כן דנהי דהוה גם עדות מ"מ לא גרע מגילוי מלתא וזהו באמת הך פלוגתא דגמ' שם גבי נתכוון להתיר או נתכוון להעיד דגבי ישראל הוה איפכא דנתכוון להתיר עדיף אבל אם נתכוון להעיד אז צריך גדר עדות ובעי כדין עדות ואם שמעו מפי אחר לא מהני וזהו דפליגי שם, ובזה א"ש מה דנקט בגמ' אלא מתני' דקתני ובנכרי כו', דהוא תמוה דהא עלה פליגי אך באמת אין פליגי רק על ישראל וכמש"כ וא"ש: