אור ברסלב

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות גירושין· רבי יוסף רוזין

פרק יב · הלכה יט

הלכה טז

באו שניהם כו' אשה כו'. ואם שייך גבה התירוה להנשא דהנה גבי פסול לא שייך זה כמש"כ רבינו ז"ל בהל' רוצח פ"ט ע"ש ועיין לקמן בפ"א מהל' סוטה, ועיין לקמן בהל' כ"א משמע דרק עד אחד אם מכחיש האשה אז אף לאחר היתר תצא, וגם יש ראיה לזה דאל"כ ללישנא בתרא מאי נ"מ גבי נשים בין אחת לשנים דאם בלא היתר גבי אשה אומרת כך ואשה אומרת כך ג"כ תצא, וע"כ צ"ל דנ"מ לאחר היתר, ועיין מש"כ רבינו לקמן בהל' כ"ב דנקט הנ"מ לקולא מן ב' לאחד, אך י"ל דגבי אשה לא די בהיתר לבד רק בנשאת ממש גם י"ל דנ"מ מהו ההכחשה שמכחשת אותה אם ר"ל שאני יודע שהוא חי או ר"ל אינה יודעת שמת, ובאמת י"ל דזה ר"ל הגמ' ביבמות ד' קי"ח ע"א דכל לא מת בעדות אשה כו' לאו הכחשה ר"ל דהכחשה צריך שתהיה שהוא חי ולא לא מת ולכך גבי נהרג הוה הכחשה טובה דזה ודאי לא מת, ועיין בהך דכריתות ד' כ"ד ע"א גבי שנים אומרים הרג ושנים אומרים לא הרג ובתוס' שם, ובאמת הך דיבמות ד' קי"ח גבי כל לא מת לאו כו', י"ל דרק האשה עצמה משום כיון דהיא יודעת שמת שוב הוה גבה כמו שהתירוה ב"ד, ועיין בהך דשבועות ד' ל"ב ע"ב גבי הך דאמר לה לדידה, ועיין במש"כ תוס' הוריות דף ו' ע"ב ד"ה מזיד וכ"מ בזה:

תוכן העניינים

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות גירושין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה