צפנת פענח על משנה תורה, הלכות גירושין· רבי יוסף רוזין
פרק י · הלכה טו
וכן אם הלכו נשים כו'. עיין בתוספתא כאן דנקט דאם נשאת לאחיו ומת מותרת אח"כ להתייבם לו, ועיין בהך דיבמות ד' קי"ב ע"א בהך מחלוקת דרב ושמואל אם אמרינן דמסקה אדעתא ע"ש ועיין בהך דגיטין ד' פ"ד ע"א דאם אפסיק אחר אין חשש שמא יאמרו ע"ש, ובזה א"ש מה דנקט כאן בגמ' וכולן מותרות לבניהן ולאחיהם וע"ש בגמ' דהקשה למה לא נקט אביו ג"כ ועי' בהך דכתובות ד' כ"ז ע"ב דבן עבור אביו י"ל דמשקר טפי מלשאר קרובים ועיין בהך דבכורות ד' ל"ה ע"ב דהוה פלוגתא שם ובהך דב"מ דף צ' ע"ב ע"ש ואחיו למה נקט י"ל דקמ"ל זה דאח"כ מותרת להתייבם לו ועי' מש"כ רבינו בפה"מ על הך דהרגתיו לא ישא את אשתו משום חשש שמא יהרגנו בכונה וצ"ל דנקט זה דהנה בירושלמי אמר שם טעם על ר"י דאמר לא תנשא משום ממ"נ קטליה חשוד ובגמ' דילן אמרינן משום דלא ס"ל דפלגינן דיבוריה. והנה באמת לפי המבואר דעדות אשה לא הוה גדר עדות רק גדר גילוי מלתא אף לפי מה דקי"ל כאביי בסנהדרין ד' כ"ז ע"א דלהכעיס ג"כ פסול לעדות משום גזיה"כ דאל תשת רשע כו' זה רק היכא דבעי עדות וא"כ גבי עדות אשה מומר להכעיס כשר להעיד, וכן כתב הנימוקי יוסף בסנהדרין פ"ג, ועיין רש"י ר"ה ד' כ"ב ע"א ותוס' ב"מ ד' ע"ב ע"א ע"ש ולכך נקט רבינו הטעם דהוה רשע דחמס כדי שישא את אשתו ועיין בסנהדרין ד' כ"ו ע"ב גבי הך דחשוד על העריות ומודה ר"נ לעדות אשה כו' ע"ש: