צפנת פענח על משנה תורה, הלכות גירושין· רבי יוסף רוזין
פרק ט · הלכה לג
האומר לשליח כו' במקום פלוני כו'. והנה אם ר"ל רק המקום או ר"ל ג"כ מחמת הזמן שצריך לשהות מכאן ועד מקום פלוני ונ"מ אם נזדמן לו גמלי ופרחי וכדומה דלא אסיק אדעתיה זה הבעל אם הוה גט. והנה בירושלמי ריש פ"ח דתרומות משמע דהוה גט דתירץ שם כגון דנזדמן לו סוס רץ ע"ש. ובאמת זה תליא בהך בעיא דירושלמי דנדרים פ"ח הובא בר"ן שם דף ס"א ע"ב ודף ס"ב ע"ב גבי קבע זמן ע"ש בר"ן ועי' ברא"ש שם דף ע"ה ע"ב ד"ה דאתפיס דנהי דאמרינן דתיכף כשנדרה נתבטל הנדר מ"מ הזמן שצריך לומר מופר לך עדיין יש הנדר, ועי' בירושלמי חלה פ"א ה"א דאף דקיי"ל דעצם היום מתיר מ"מ הזמן שצריך שישהה הבאת הקרבן אסור החדש ע"ש. ובזה מדויק דברי רש"י ז"ל במנחות דף ס"ח ע"א דנקט גבי האיר המזרח הנץ החמה ובכ"מ אינו כן, ובזה א"ש דכאן צריך לשהות עוד זמן דיכול להקריב וגם מצות ההקרבה הוא מנץ החמה ע"ש, ועי' בהך דשבועות דף י"ז ע"א מה דבעי שם ג"כ כה"ג אם הזמן הוא ג"כ מהחיוב או רק הפעולה ע"ש, ועי' בהך דיומא דף מ"ז ע"א גבי הולכת כף ומחתה דהטעם משום דזו חמה וזו צוננת ומ"מ מבואר שם בירושלמי דאם החליף פסול הרי חזינן דהתורה כשאמרה סתם הוה ג"כ כמו הרגילות וכאילו מפורש בתורה וצריך לעשות כן והוה קפידא ועי' בירושלמי שם פ"ב ה"ג גבי פתילה שכבתה דצריך שיהא מצן ור"ל דאף אם אז לא נצטרך לזה מ"מ יכול להמתין שיעור זה:
תנהו לה ביום כו'. ולענין אחר הזמן עי' לעיל בהל' כ"ד דאמר שם דפסול ועי' מש"כ התוס' גיטין דף י"ח ע"ב ד"ה שמא פייס ע"ש משמע דסבירא להו דזה לא מקרי עבר על התנאי. והנה גבי נדר אם נדר צדקה ופרט היום אם נתן הדבר קודם אם יצא עי' בהך דמגילה דף ה' ע"א גבי זמן עצי כהונה ע"ש ברש"י דמבואר דלא יצא, אך י"ל דשם שאני דכיון דהוא באמת לא נדר רק שהוא מן המשפחה שמביאין וא"כ כיון שלא הגיע הזמן לא שייך עליו זה וגם י"ל דהא גבי עצים ע"כ צריך למוסרן לצבור כמבואר בירושלמי שם וכ"מ א"כ תיכף אחר הנתינה שוב פקע שמו מיד כמבואר בירושלמי פ"א דשקלים ה"ה ובפסקי תוס' ערכין דף ד' ע"א ועי' בהך דפליגי הראשונים בהך דנדרים דף ס"ה ע"ב אם לאחר שנתן לקופה של צדקה אם יש עדיין זכות להנותן ע"ש בזה אם מותר למי שמודר הנאה ליטול מהם ע"ש משא"כ בצדקה ולא דמי להך דבכורות דף מ"ט גבי נתאכלו המעות ע"ש, ועי' בהך דגיטין דף ל' ע"א גבי המלוה מעות את הכהן ואת הלוי כו', אך לא דמי דשם מיד כשהפריש חל עליו שם הדבר ושייך בזה לומר גדר עשו שאינו זוכה כזוכה וכה"ג אבל גבי שאר דברים כמו פדיון הבן וראשית הגז כ"ז שלא נתנם אינם כלום, ועי' תוס' בכורות דף נ"א ע"ב ד"ה אבל ע"ש ובתוספתא סוף חולין ותוס' ב"ק דף ס"ו ע"א גבי ראשית הגז לא שייך זה כלל והוה כמו הך דחולין דף קל"ט ע"ב גבי ערכין ע"ש וע"ש דף קל"א ע"א מה דחשיב שם ט' נכסי כהן וחשיב שם דבע"ח נוטלם בחובו וע"כ צ"ל לאחר שבא ליד כהן גבי ראשית הגז ופדה"ב ועי' בהך דערכין דף ו' ע"א דאמר שם צדקה אינה כהקדש והרי היא בב"ת כו' ר"ל כך דהנה אף דמבואר דגם בהרי זו שייך ב"ת עי' מגילה דף ח' ע"א ור"ה דף ו' וכ"מ זה רק גבי קרבן דמחוסר הקרבה כמבואר בחולין דף קל"ט ע"א ע"ש משא"כ בקדשי בדה"ב אם אמר הרי זו י"ל דלא עבר בב"ת משום דכל היכא דאיתא בי גזא דרחמנא איתא אך זה רק גבי הקדש דאסור להשתמש בו אבל גבי צדקה דמותר להשתמש בה נמצא דכ"ז דלא יהיב לעני לא הויא הפרשה כלום ולכך ישנו בב"ת וי"ל ג"כ דלא שייך בו הך דין דגיטין דף ל', וכן לענין זמן כמש"כ: