צפנת פענח על משנה תורה, הלכות גירושין· רבי יוסף רוזין
פרק ה · הלכה ג
ובלבד שינוח כו'. כן מבואר בירושלמי פ"י דעירובין וט"ס שם ומבואר כשיטת רבינו דצריך שינוח, ועיין מש"כ רבינו ז"ל בהל' שבת פ' ט"ו ה"ג ע"ש. ע' בכסף משנה בשם הר"ן, והנה עיין מש"כ רבינו ז"ל לעיל פ"א הי"ב וכן הוא בגמ' דף ע"ח מבואר דאף שכתבו התוס' בכתובות דף ל' ע"ב דגבי בעל שכל אם מניח עצמו לעשות בו פעולה הוה כמו מעשה ועיין בתוס' ע"ז ד' נ"ד ע"א ד"ה כגון ובתוספתא שבת ס' פ"י גבי אוחז בקולמוס ועיין יומא ד' מ"ג ע"א גבי הזיה בתוס' ע"ש מ"מ גבי גט לא מהני זה רק בענין שיתן הוא או ע"י שלוחו והנה עיין בהך דסנהדרין דף ע"ח ע"א גבי כח כחוש הוא, ותוס' שבת ד' צ"ט ע"ב ד"ה או דמה שבא אח"כ דרך ירידה זה לא מיקרי כחו ממש ע"ש ועיין בהך דזבחים דף ס' ע"א דאמר שם דלמא משום דקסבר שפיכה מכח האדם ע"ש וברש"י פסחים ד' ס"ה ע"א, ועי' בהך דעירובין ד' ל"ה ע"א גבי רעדה ע"ש וב"ק ד' י"ז ע"ב וכ"מ אם זה מיקרי בגדר עצם או לא ע"ש: