אור ברסלב

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות גירושין· רבי יוסף רוזין

פרק א · הלכה יג

הלכה ט

ומנין שיתננו לה כו'. הנה עיין בירושלמי קדושין פ"ג ה"י גבי הך עובדא דר"ש בר בא דאייתי גיטא בעד אחד ואמר דאין עד אחד בא"א כלום משמע כמש"כ רבינו. ועיין מש"כ התוס' בשם ר"ת אך ר"ת שם ר"ל לענין שתתגרש ורבינו ר"ל לענין להתירה ועיין בהך דיבמות ד' ק"ה ע"ב בינו לבינה מי ידעי ועיין בתוספתא כאן דאמר נתן לה גט בלא סהדי לא פסלה לכהונה, וע"ש בפ"ו דרק ב"ש ס"ל דפסלה כמו דאמרינן בגמ' ד' פ"א ע"א. ועיין מש"כ הרשב"ם ז"ל ב"ב ד' ק"ע ע"א. ובאמת עיקר מה דקיי"ל עדי מסירה כרתי הוא ר"ל להגירושין לא להגט וכן משמע מהרשב"ם שם, רק דגט שלא נוכל להתיר ע"י זה שוב לא מקרי כריתות לא הויא גט ועיין בתוס' יבמות ד' ק"ב ע"ב גבי עד שיכוין וב"ב ד' קמ"ב ע"ב דבעיא שיהא בר הכירא ע"ש גבי בכור. ועיין בירושלמי ריש פ' בתרא דיבמות גבי יבום כה"ג כי ישבו בודאי ולא בספק ר"ל דצריך שיהא ידוע שזה אח לזה, ובפרט לשיטת הסוברים דצריך שתהא יודעת שנתגרשה עיין בהך דגיטין ד' ע"ח ע"א בתוס' ד"ה אינו גט ובעל המאור שם ובהך דיבמות ד' קי"ג ע"ב. ובאמת נ"ל דזהו כונת הירושלמי הובא בתוס' גיטין ד' י"א ע"ב ד"ה בגיטי נשים אילו המגרש אשה שלא מדעתה שמא מגורשת ע"ש ר"ל שתדע שנתגרשה וכעין מש"כ התוס' בקדושין ד' ה' ע"א ד"ה שכן דגבי יעוד ג"כ כן דאף דיכול ליעדה בע"כ מ"מ צריך להודיעה ועיין שם בתוס' ד' מ"ד ע"א ד"ה במאמר שכתבו ג"כ כן דנהי דדי בע"כ מ"מ צריך שתדע ועיין בירושלמי דיבמות פ"ו ה"א דגבי ביאת יבמה מצריך לזה שני פסוקים ע"ש ועיין בירושלמי ריש פ"ב דגיטין דהשליח צריך שידע שזהו גט אשה ע"ש ולכך אמרינן גבי גט כל המשנה ממטבע כו', משום דכיון שיש בו שינוי שוב י"ל דלא קבלתו לשם גירושין וגם י"ל דלא הוה כריתות כעין מש"כ רבינו גבי תנאי ועיין מש"כ לקמן פ"ז ה"ב. ועיין בגיטין דף פ"ו ע"ב לדברי חכמים אף ריח הגט אין בו ובירושלמי שם:

תוכן העניינים

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות גירושין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה