צפנת פענח על משנה תורה, הלכות ברכות· רבי יוסף רוזין
פרק יא · הלכה ה
כיצד הרי שנתעטף וכו'. עיין תוס' סוכה ד' ל"ט ע"א והנה רבינו ז"ל בהל' אישות פ"ג הל' כ"ג ובפרק י' הל' ו' מחלק שם בין ברכת אירוסין לברכת נשואין דבברכת אירוסין אינו מברך אח"כ ובברכת נשואין מברך דס"ל דאירוסין אינו דבר הנמשך ונשואין הוא דבר הנמשך וזה ג"כ שיטת רבינו בהלכות גירושין ס"פ י"א גבי מניקת דמחלק בין ארוסה לנשואה משום דבנשואין בכל יום הוה איסור חדש ולכך יוציא ולא מחמת מה שכתבו התוס' ביבמות שם ועיין במה דפליגי רבינו ז"ל עם הראב"ד בפ' י"ח מהל' אישות הל' י"ד אם גבי מזונות שייך דין קדימה דכל יום ויום הוה חיוב חדש ועיין תוס' כתובות ד' מ"ז ע"ב אם יכולה לומר אכל זמן איני ניזונית ואיני עושה ועיין במה דפליגי רש"י ותוס' ז"ל ב"מ ד' צ"ו ע"ב גבי בעל בנכסי אשתו מי מעל אם ר"ל משעת נשואין או אף לאחר נשואין שבכל יום ויום הוא חיוב חדש ועיין בירושלמי פ"ט דכתובות ה"א מזכותו אתה למד חיובו דאם נפלו לה נכסים לאחר נשואין במה זכה בהן ע"ש חזינן דס"ל דאינו נעשה בכל יום ויום חיוב חדש לזה ועיין בהני תרי לישני דב"ב ד' קנ"ז ע"ב גבי דאקני אם לוה ולוה וחזר וקנה אם לקמא משתעבד ועיין ברש"י נזיר ד' י"ג ע"א דפירש שם דגבי על מנת שאין לך עלי שכו"ע מוכח שם דס"ל דכל דבר ודבר הוה חיוב פרטי בפ"ע ועיין בירושלמי פ"ה דכתובות ה"א לא נמצא קונה אשה ומטלטלין בשוה פרוטה משמע דזה לא דבר הנקנה ממילא ועיין בגיטין ד' פ"ה ע"א חוץ מירושתך מהו אם הוה שיור בגט ע"ש ועיין ירושלמי פ"ז דגיטין לא מצינו אשה נשואה לזה ומעשה ידיה לאחר ע"ש בהלכה ג' ועיין תוס' קדושין ד' ס"ח ע"א דמידי דלא פקעי קדושין ש"מ דתפסי קדושין ע"ש ועיין ביבמות ד' ע"ט ע"ב כגון שנפלה לו ואח"כ נפצע. ובזה י"ל מה דפליגי רבינו והראב"ד ז"ל בהל' גירושין פ"י ה' כ"ג אם מוטל עליו חיוב לרפאות אשתו שנשתטית משום דס"ל לרבינו דהני דברים דהבעל מחויב ליתן לאשתו דהוא מחמת הנשואין בכל יום ויום הוה חיוב חדש כמ"ש וכיון דבשוטה לא שייך זה דאין אדם דר עם נחש בכפיפה פקע החיוב: