צפנת פענח על משנה תורה, הלכות ברכות· רבי יוסף רוזין
פרק ט · הלכה ב
עד שתעלה כו' אם היה כו'. הנה רבינו ז"ל אזיל לשיטתיה דס"ל בהך דהל' מעילה פ"ה הל' י"ו דרק לאחר שתעלה תימרתה אין בה ממש אבל בשעת תימרתה מעל דאז יש בה ממש דלא כשיטת רש"י דפסחים דף כ"ו ע"א ע"ש ועיין בתוס"י יומא דף נ"ט ע"ב וזה תליא בהך דפסחים דף כ"ז ע"א אימת הוה שלהבת לכי קליה ובזה ר"ל הירושלמי סוף פ"ג דע"ז על הך דר"א ורבנן גבי פדיון אמר רב חסדא מה פליגין אם לעשן ד"ה אסור אם להסיק ד"ה מותר ר"ל כך דעיין בתוס' זבחים דף ע"ב ע"ב דלעצם האיסור לא מהני פדיון ולעשן היינו כשהעצים בעין אז מעשנים וא"כ יש שבח עצים בפת ולא מהני פדיון ולהסיק ד"ה מותר דהוה לאחר שכלה האיסור ואין האיסור בעין ולריח ס"ל לרבינו דהוה כלעשן עיין ביצה ד' כ"ב ע"ב ועיין בירושלמי פ"ב דמעש"ש ה"א עצים אין בהם ממש ור"ח לשיטתיה ובירושלמי סוף פ"ה דביצה והך דביצה דף ל"ט ע"א גבי שלהבת של ע"ז מותרת שם י"ל דמשתחוה להשלהבת ואכמ"ל: