צפנת פענח על משנה תורה, הלכות ברכות· רבי יוסף רוזין
פרק ה · הלכה ב
ג' שאכלו כו'. הנה עיין בתוס' דף מ"ה ע"א בשם הירושלמי ע"ש ונ"ל דהכי פירושו דהנה מבואר בגמ' שם ד' מ"ה ע"ב ודף נ' ע"א דכיון דכל או"א ברך ברכת המזון בפ"ע זה גופא הוה חילוק וזהו דמקשה בירושלמי דמרישא משמע דחייבים לזמן היינו שחייבים לברך ברכת הזימון אבל ברהמ"ז מברך כל או"א בפ"ע ומסיפא מוכח דאין רשאין ליחלק דהיינו דאחד מברך לכולם ותירץ דאם נתנו דעתם בתחלה אז מזמנים אבל ברהמ"ז מברכין כל או"א בפ"ע אבל באמצע סעודה לא הוה זימון רק אם אחד מברך ועיין חולין דף ק"ו ע"ש: