צפנת פענח על משנה תורה, הלכות ברכות· רבי יוסף רוזין
פרק ד · הלכה ח
עד שיברכו או יקדשו כו'. עי' בהשגות אך רבינו ז"ל ר"ל דיש נ"מ דאם לא אמר בואו ונברך או נקדש אין צריך לברך בפה"ג על קידוש אבל אם אמר צריך לברך ואף דע"כ הוה היסח הדעת כיון דאסור לשתות עי' בזבחים דף כ' ע"ב גבי טומאה מה שתועיל לקידוש ידים היכא דאיטבול סמוך לשקיעת החמה ע"ש וע"ש בתוס' דף י"ז ע"ב ודף צ"ט ע"א גבי אונן שטבל ע"ש ועי' יומא ד' ל' ע"ב ותוס' שם ד"ה היסח הדעת ועי' פסחים דף צ"ב ע"א על הא דערל טובל ע"ש בתוס' ד"ה אבל וי"ל משום היסח הדעת ועי' בתוס' שם דף ל"ד ע"א ד"ה פסול הגוף ועיין ירושלמי פסחים פ"א ותרומות פ"ח גבי תרומה תלויה מה דמקשה מ"ט לא הוה היסח הדעת ועי' כריתות ד' כ"ו ע"ב גבי חטאת העוף הבא על הספק משום דלא מנטר ועיין בירושלמי פ"ה דנזיר בהך מחלוקת דב"ש וב"ה בהל' ד' בדבר שהוא ספק אצלו אם הוא נזהר ע"ש. ועיין ביצה דף י"ט ע"א גבי הך דרש"ז ע"ש ועיין תוס' חגיגה דף כ"א ע"א דהיכא דאין בידו לשומרו לא הוה היסח הדעת ועיין בתוסי"ש יומא דף ח' ע"א גבי היסח הדעת דתפילין ג"כ כן ועיין בירושלמי פ"ט דעירובין גבי ע"ה וגר שנתגייר וקבל עליו חברות ע"ש בהל' ד'. ועיין ב"ב דף קמ"ב ע"א גבי שאני התם דרפויי מרפי ע"ש. ועי' שבת דף י"ד ע"א גבי הך דאביי ורבא גבי ג' לוגין מים שאובין ע"ש: