צפנת פענח על משנה תורה, הלכות ברכות· רבי יוסף רוזין
פרק ג · הלכה ח
ואם אין בהם כזית או כו'. משום דס"ל דשלקות אם אין דרכם בבישול מברך שהכל וה"נ כן ועי' בהלכות חמץ ומצה בפרק ו' ה"ו שכתב הטעם משום שאין בה טעם פת וצ"ל דנ"מ אף אם צורת הפת ניכרת ועיין בר"ש פ"א דחלה ופסחים ד' מ"א ע"א:
שעברו צורת כו'. והנה אם הטעם דזה לא הוה לחם או משום דאין זה אכילה עי' כאן ד' ל"ח ע"ב בהך דר"מ ור"י ועי' חולין ד' ק"כ ע"א גבי המחהו דאמר דלא הוה לחם ועי' שם בתוס' דלא הוה אכילה ועי' רש"י פסחים ד' ל"ה ע"א וד' מ"א ע"א ונראה דנ"מ דאף אם קבע עלייהו ג"כ לא מברך וגם י"ל דהוה כעין דיחוי עי' ברכות ד' נ"א ע"א וביבמות ד' מ' ע"א וד' ל"ו ע"ב ול"ז ע"ב גבי חלוט ועי' מש"כ רבינו ז"ל בהל' בכורים פ"ז ה"ט ג"כ משום דיחוי ועי' בנזיר ד' נ' ע"א גבי נצל ע"ש בתוס' ונ"מ לכאן אם נמוח ואח"כ נקרש ועי' בנזיר שם ד' נ"א ע"ב גבי מת שטחנו דבעיא אם יש לו רקב ועי' שם ד' נ"ג ע"ב דאקמח אקמוחי ועי' נדה ד' נ"ו ע"א דמת שיבש יש לו רקב וצריך לחלק בין בידים או מאליו ועי' ע"ז ד' מ"ו ע"א דיבש הוה שינוי ושם ד' ל"ז ע"ב גבי מה מים שלא נשתנו ועי' בירושלמי כאן פ"ו גבי מורתא שחיקתא דיליף לה מן פת ועי' כריתות ד' ה' ע"א גבי קלי וכרמל ועי' בכורות ד' נ"ה ע"א גבי כבד שנימוח מטמא ע"ש משמע דוקא כבד ועי' חולין ד' ק"כ ע"א בתוס' ד"ה הוא עצמו ע"ש: