צפנת פענח על משנה תורה, הלכות אישות· רבי יוסף רוזין
פרק יא · הלכה יב
ואעפ"י שיצא דם כו'. עיין בתוס"י ד' ט' ע"ב דפ"פ יכול להיות בלא דמים וגם אם הטה עושה הפ"פ בלא דמים ועיין בתוס' שם דף ה' ע"ב ד"ה לדם, ושם ד' ו' ע"ב וזהו דמקשה שם אלא מעתה שושבינים למה ר"ל דבשושבינים ג"כ אינו מבורר הדבר שהיא בתולה דהא יכול להטות. ועיין תוס' שם ד' מ"ו ע"א ד"ה בשלמא ובאמת זת תליא בהנך תרי לישני דכתובות ד' י' ע"א אם הטיה צריך כונה ע"ש ועיין בירושלמי כאן דס"ל דאם מצא פ"פ אנו תולין הדם בדם צפור וזהו מה דאמר בכתובות ד' י"ב ע"א כל שלא מישמש אינו יכול לטעון שם ר"ל שהוא אומר שהוא דם צפור וטענת פ"פ אין לו דמיירי שהיא בוגרת וכדומה אבל אם אומר פ"פ אז נאמן בכל מקום וא"ש מה שהקשו התוס' שם ד' י':