צפנת פענח על משנה תורה, הלכות אישות· רבי יוסף רוזין
פרק יא · הלכה ג
מוכת עץ כו'. והנה בעולה שלא כדרכה עיין תוס' כתובות דף ל"ט ע"ב ד"ה טעמא מבואר דיש לה כתובה מאתים אך בירושלמי כאן פ"א ה"ג מבואר דרק מנה, וי"ל דזה תליא בהך מחלוקת דיבמות ד' נ"ט אם כשירה לכה"ג ועיין רש"י ביבמות שם דס"ל דלר"מ מוכת עץ כשרה לכה"ג ולכך ס"ל דכתובתה מאתים ועיין שם ד' ס' ע"ב אך בירושלמי ביבמות שם מבואר להיפך אליבא דר"מ ע"ש בפ"ו ה"ד ועיין מש"כ בזה לקמן בהל' א"ב פי"ז הי"ד ע"ש וגם נ"מ לפי מה דקיי"ל דכנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה הוה מקח טעות אם הטעם הוא משום מום או הטעם משום שזינתה. ועיין בירו' כאן נשא אשה בחזקת שלא זינתה כו' אין זה מקח טעות, וכן מוכח בגמ' די"א ע"ב ונ"מ לשיטת התוס' דשלא כדרכה יש לה כתובה מאתים אם כנסה בחזקת בתולה ונתבררה שנבעלה שלא כדרכה אם הוה מקח טעות. ועיין מש"כ התוס' ד' י' ע"א ד"ה חזקה ובמש"כ הרמב"ן ז"ל במלחמות פ"ג דכתובות גבי חרשית ושוטה דכיון דעפ"י דין אין להם כתובה לא הויא מקח טעות אם כתב לה כתובה אף אם נמצאת בעולה הרי מבואר דזנות גופא לא הויא מקח טעות:
וכן גדולה כו'. הנה רבינו ז"ל לא מחלק כמ"ש התוס' דמיירי שלא כלו בתוליה וכמו אם הערה רק דס"ל דאין עליה גדר מוכת עץ כלל. ועיין מש"כ רבינו ז"ל בהל' א"ב פי"ח ה"א ע"ש: