אור ברסלב

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות אישות· רבי יוסף רוזין

פרק יא · הלכה א

פרק יא

הנושא כו' ואם מן הנשואין כו'. ואלמנה לאחר שמסרוה לרשות הבעל הנה זה מחלוקת אמוראי בכתובות דף נ"ח ע"ב ע"ש. ובאמת לשיטת רבינו דס"ל דחופה היינו גדר יחוד כמבואר לעיל פ"י ה"א רק דאף שלא נבעלה הוה כנבעלה לכל דבר עפ"י דין זה רק בארוסה אבל ביבמה לא. ועי' בתוספתא כאן רפ"ד וביבמות דף קי"ב ע"א. ועי' תוס' כתובות ד' מ"ט ע"א ד"ה ואימא ועי' בסנהדרין דף נ"ז ע"ב ע"ש דגבי בן נח ליכא הך דין. ועי' יבמות דף ק"ז ע"א דגם גבי קטנה בת מיאון אמרינן זה, ובירושלמי שם הוה זה בעיא דלא איפשטא. ועיין בריש פ"ח דעדיות וכבר כתבתי בזה. והנה בירושלמי רפי"ג דיבמות דמבעיא ליה שם גבי ארוסה שביהודה אם הוה כנשואה או לא ולכאורה לשיטת רבינו דס"ל דחופה היינו יחוד וא"כ הוה כמו חופה וצ"ל דשם הוה בבית חמיו לא ברשותו ועיין ביבמות דף מ"א ובירוש' פ"ח דגיטין הי"א ע"ש ואמר ארוסה שביהודה כנשואה היא ועיין בירושלמי בכתובות פ"ד דאמר לא סוף דבר לחופה אלא אפילו לבית שיש בו חופה, וצ"ל דנ"מ אף אם לא נכנסו לשם נשואין רק סתמא הוה ג"כ גדר נשואין וכמו דאמרינן בגמ' דכתובות גבי חצר דידיה. ועי' מש"כ התוס' יבמות דף ע"ב ע"א דאף היכא דא"א לבעול מ"מ מקרי נשואין. ועי' תוס' שם דף ס"ה ע"ב ד"ה כי ותוס"י סוף נדרים ע"ש והך דכתובות דף י"א ע"ב דמבואר שם דאף אם יש עדים שלא בא עליה מ"מ הויא נשואה או דמיירי כגון שראו אותם מבחוץ דאל"כ לא הוה יחוד כלל או דר"ל דלא גרע ממסירה וכמ"ד דכתובתה שוב רק מנה:

תוכן העניינים

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות אישות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה