צפנת פענח על משנה תורה, הלכות אישות· רבי יוסף רוזין
פרק ט · הלכה לא
אמר עד אחד כו'. עי' בהשגות, ועי' בהך דב"ב דף קכ"ח ע"ב הני מילי דליכא עדים כו'. ועיין בהך דיבמות דף ל"א ע"א:
אמרה מקודשת אני כו' ולאחר זמן כו'. הנה נראה דזה רק אם אמרה סתם מקודשת אני דאז לא נקראת הוחזקה א"א כיון דאמרה סתם אבל אם אמרה שהיא אשת פלוני אז נקראת הוחזקה א"א ולא מהני אמתלא. וזהו מש"כ רבינו בסוף פ"א מהל' א"ב גבי אב נקט לשון מקודשת היא לזה ומ"מ אינה נסקלת וגבי האשה בעצמה נקט מקודשת סתם ואז אינה נסקלת אבל אם אמרה לפלוני אז נסקלת על פיה וזהו מהו דמסיק שם רבינו או תוחזק. ועיין תוס' ב"ק דף ע' ע"ב מבואר דמוחזק בא"א הוה זה גופא דין א"א לא גדר בירור דאל"כ היינו עדי קדושין. ועיין בירושלמי יבמות פ"ו ה"ד מוכח גבי הך דיהושע בן גמלא דכיון דעפ"י דין הויא מקודשת אף דבאמת לא היה הקדושין מ"מ אם נתמנה אח"כ להיות כה"ג הוה כמו אירס ואח"כ נתמנה. ועי' בהך דב"ב דף קכ"ז ע"ב גבי בני הוא ע"ש ובהך דסנהדרין דף מ"ד ע"ב דלאחר גמר דין לא מהני אמתלא ועי' סוטה דף כ' ע"א דלאחר קינוי וסתירה אמרה טמאה אני לד"ה לא מהניא אמתלא רק אם אמרה איני שותה בזה הויא בעיא דלא איפשטא והטעם דהוה כמו הוחזקה בטמאה, ועי' תוס' שם דף כ"ג ע"א ד"ה האומרת בשם הירושלמי אם זה הויא כמו בירור שנטמאה או רק כמו מתה ע"ש. ועיין תוס' יבמות דף קי"ח ע"ב ד"ה אמר לו ובאמת שם גבי ניתן לי בן במדינת הים י"ל ג"כ דלאו כל כמינה להפקיע השיעבוד של היבם כמו הך דנדרים דף צ' ע"ב גבי טמאה אני לך. ועי' בקדושין דף י"ב ע"א גבי לאו כל כמינך, אך שם היא לא אמרה רק אמה אמרה ומהך דנדרים אין ראיה דשם אף לפי דבריה מ"מ משועבדת היא לו מה שא"כ כאן ועיין בירושלמי דגיטין פ"ח על הך דר"א לאבד זכותו אם ארוסה ג"כ מקרי זכותו או רק נשואה ע"ש וה"ה גבי יבמה. ועי' ביבמות דף קט"ו ע"ב גבי הך לפנחיא שבקיה. ועי' ב"ב ד' ל' ע"ב גבי הך דהראשון נח לי דמחלק בין דבור למעשה ותוס' כתובות דף ק"ט ע"א ד"ה אדמון ע"ש ותוס' גיטין ד' נ"ח ע"א ד"ה אבל בשטר וברש"י ד"ה קני ושם ד' ס"ז ע"א דיבורא עבדי כו' ע"ש, ועי' בר"ן כאן מש"כ בשם הרא"ה ז"ל, ואף דגבי נדה דנאמנת בגדר עדותו כמבואר בכתובות ד' ע"ב ובקדושין דף פ' ומ"מ מהני אמתלא, נראה דרק בשאמרה טמאה אני אבל אם אמרה שראתה נדה אז שפיר מקרי הוחזק ולא מהני ואכמ"ל: