צפנת פענח על משנה תורה, הלכות אישות· רבי יוסף רוזין
פרק ט · הלכה א
המקדש כו'. עי' בה"ה ובאמת לשיטת רבינו ז"ל דס"ל דבין לגבי הקדש ובין לגבי קנין צריך דבר המסויים י"ל דלכך כאן אינה מקודשת משום דלא הוה דבר המסוים איזה מהם קידש. ועי' בירושלמי תרומות פ"ג דזה הוה מחלוקת ר"י ור"ל אם קדשה לשם תרומה אם לא. וכן בפ"ז דדמאי ועי' עירובין דף ל"ז ע"ב משמע דלא קידשה לשם תרומה אך רבינו ז"ל בסוף פי"ג מהל' תרומות פסק דהוה שפיר תרומה והטעם דאין לומר שהם שוים דהרי בירושלמי פאה פ"ג ה"ט הוה זה בעיא וכבר כתבתי בזה, וגם למה לא פסק כגמ' דילן דס"ל כר"ל בגמ' דעירובין וצ"ל דס"ל דרק בעירובין שם דאינו יכול לפרש איזה מהם היא תרומה כיון דתלה ע"מ שירדו גשמים לכך לא הוה דבר המסויים אף באחד ושנים משא"כ כאן, ועי' בירושלמי יומא פ"ו ה"ג גבי שילחו ביד שנים אם מקרי עתי ועי' תמורה דף כ"ב ע"ב גבי אבודה אם אחד באחד מקרי אבודה ועי' בירושלמי שבועות פ"ד ה"ו גבי משכן שנים שנים אם מקרי יחוד עדים ועי' גיטין דף ס"ז ע"ב גבי הובילו כל חד מנכון ושם דף כ"ט ע"ב אם גבי שליח צריך בפניו ע"ש וברי"ף. ועי' בירושלמי כאן פ"ב ה"ז גבי הך דשחט שתי חטאות ע"ש. ועי' במנחות דף ק"ה ע"ב וכבר כתבתי בזה: