צפנת פענח על משנה תורה, הלכות אישות· רבי יוסף רוזין
פרק ז · הלכה כג
המקדש על תנאי כו' אעפ"י כו'. עיין מש"כ רבינו ז"ל בפה"מ דמנחות פ' י"ב על הך דהרי עלי מנחה מן השעורים וס"ל דהך דאמר שם באומר אילו הייתי יודע זה לא הוה נדר חדש רק נדר מעיקרא וע"ש ד' פ"א ע"ב גבי הך שמור ושמעת ובמה דפליגי שם אביי ורבא אם הלחם של תודה הוא מגדר הנדר של תודה או הוא ממילא, ועי' בירושלמי פ' א' דנזיר הל' א' ופ' ב' הל' ד' ע"ש, ועי' מש"כ בזה בדברי רבינו בהל' נזירות ובהל' מעשה הקרבנות ע"ש:
חזקה שאין אדם מישראל הכשרים. הנה כאן דייק רבינו ז"ל הכשרים, ועיין לקמן בהל' גרושין פ' י' ובהל' נחלות פ' ד' ומש"כ רבינו ז"ל במס' עדיות פ' ד' מ"ז בפה"מ ע"ש, ושם לא כתב רבינו הכשרים, ועיין בתוספתא סוטה ספי"א כשם שלא היו קדושיה קדושין גמורין כך לא היו נשואיה נשואין גמורין, והטעם דהקדושין לא הויא קדושין משום דהויא מלוה, ועיין בסנהדרין ד' י"ט ע"ב וצ"ל דכאן הטעם לא משום מש"כ רבינו בפה"מ הנ"ל רק משום איסור פנויה, ולשיטת רש"י אז עדיין לא גזרו עיין רש"י ברכות ד' כ"ב ע"א ויבמות ד' ס"ט ע"ב ע"ש, משא"כ גבי מגרש את אשתו ולנה עמו דזה הוה גדר מחזיר גרושתו ועיין מש"כ רבינו ז"ל לקמן בהל' גרושין פרק א' הלכה ה' ע"ש ופרק ח' הלכה ב' ופרק ט' הלכה כ"ה ע"ש: