אור ברסלב

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות אישות· רבי יוסף רוזין

פרק ז · הלכה טז

הלכה טו

האומר לחבירו כו' ואם היתה כו'. עיין בהשגות, והטעם נראה דהוה כמו מקדיש עובר דקי"ל דקדיש קדושת הגוף אף במעיה בע"מ כמבואר בתמורה ד' י"א, וכן פסק רבינו בהל' מעשה הקרבנות פט"ו ועי' בתוס' מעילה ד' י"ב ע"ש ועי' במה דס"ל לרבנן בהל' עבדים פ' ז' ובזה א"ש מ"ש הראב"ד דזה הוה רק דין ולכך חל כמו הקדש ועיין בגיטין ד' ל"ח ע"ב ברש"י והא דבעי הכא הוכר עוברה נ"ל דכל זמן שלא הוכר העובר לא שייך בו יד האב דרחמנא זכי לאב וכמו דמי ולדות ב"ק ד' מ"ג וד' מ"ט וכ"מ ובדברי רבינו שם אך זה תליא אם יש עליו שם עד שלא יולד, עי' חולין ד' ס"ט לגבי בהמה וד' ע"ה ע"א בהך מחלוקת דר"ל ור"י גבי חלב שם מקרי שור עד שלא נולד ובתוס' שם ד' פ"ט ע"ב ד"ה בולדות ושם דף ק' ע"ב ע"ש ותוס' שם ד' ק"כ ע"א ד"ה חמץ וד' קכ"ו ע"ב ד"ה יכול, ועי' בסנהדרין ד' פ"ד ע"ב בתוס' ודפ"ה ע"ב גבי אם מכר אשה לעוברה ע"ש בדברי רבינו ועי' בנדה ד' מ"ג ע"ב וזהו מה דבעי בתמורה ד' י"א ע"ב גבי הקדיש עוברה אם אסור בגיזה ועבודה מה"ת ר"ל אם יש עליו שם בהמה ויש עליו הלאו דלא תעבוד ולא תגוז ועי' מש"כ בהל' א"ב פ' י"ט דזה תליא בדעת האדם אם רוצה עושה אותן גוף אחד או שני גופים ועיין בירושלמי פ' ד' דגיטין דהויא מחלוקת אם הפיל שן ועין לאשה מעוברת אם בניה ג"כ משוחררים ע"ש, וכן ר"ל בירושלמי פ' ה' דב"ק סה"ו ע"ש, ועיין ב"ק ד' ע"ח ע"ב גבי שיור במכירה לענין ד' וה' ונזיר ד' נ"א ותמורה ד' כ"ה, וזה י"ל מה דאמרינן בב"ב ד' קמ"ב ע"ב דהמזכה לעובר לבניו קנה מחמת דדעתו של אדם קרובה כו' ר"ל ומשוה להעובר גוף בפני עצמו וגם יהיה נ"מ בתוך ארבעים יום דאז הוה רק מיא בעלמא עיין יבמות ד' ס"ט ע"ב, ועי' מש"כ ה"ה ז"ל בשם בעל העיטור בפרק כ"ב מהלכות מכירה וע"ש בבעל העיטור שרוצה לחלק בין מ' יום לפחות ממ' יום, ובאמת זה תליא מה דמבואר יבמות ד' ל"ה ע"ב דעובר אינו פוטר עד שיצא לאויר העולם ומ"מ חייבת בקרבן אם בא עליה בעודה מעוברת וע"ש בירושלמי ובתוס' דפוטר למפרע וע"ש בתוס' ד' ל"ב ע"א ד"ה לא פקע וא"כ קשה נהי דאין הולד פוטר עד שיצא לאויר העולם מ"מ היא גופה אסורה לו משום אשת אח וא"כ הויא הצרה צרת ערוה כעין מש"כ התוס' שם ודף ח' שם, וצ"ל דהחיוב לא הוה בעצם רק מחמת דבר אחר, וכן באמת נ"מ ג"כ גבי תרומה אם היתה מעוברת מישראל בת כהן בגדר זנות לא בגדר נשואין ואח"כ מת בנה אם הויא רק כחוזרת דלא אכלה רק בתרומה ולא בחזה ושוק או בעצם בה אין פסול כלל רק מחמת הולד וכיון דמת הולד מותרת לאכול אף בחזה ושוק, וזהו מה דר"ל בירושלמי ביבמות פ' ז' הל' ד' אמר ר' סימון בזו מדת הדין לוקה ועיין מש"כ הרשב"ם ז"ל ב"ב דף קמ"א ע"ב ד"ה דתנן ע"ש בזה, ועיין בירושלמי דיבמות פ' ח' הל' ה' גבי הושיט ידו מבפנים וסרסו נותנים עליו שני חומרות, ועי' מש"כ בזה בהלכות תרומות:

תוכן העניינים

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות אישות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה