צפנת פענח על משנה תורה, הלכות אישות· רבי יוסף רוזין
פרק ז · הלכה א
האומר לאשה כו' רצה האב כו'. עי' בהשגות ועיין בה"ה ועי' בהך דכתובות ד' ע"ג ע"ב דהויא מחלוקת דתנאים ע"ש ועיי' בירושלמי דנדרים פ' י' הל' ב' אם אמרינן דמיתה הוה כהפרה אך שם ר"ל כך דבאמת האב לחודיה מצי מיפר רק משום שיש רשות הארוס עליה דכיון שנסתלק הארוס זה גופא הויא הפרה, וע"ש ד' ע"א ע"ב גבי גרושין ועי' תוס' סוטה ד' י"ח ע"ב גבי קינוי וגרשה אם הוה כמחילה ע"ש בשם הירושלמי, אך זה מבואר בירושלמי דנדרים דזה רק בששמע ומת אבל לא שמע לא, ועיין בירושלמי עירובין פ' ו' הל' ד' מכיון שמת אין לך ביטול רשות גדול מזה ע"ש ועיין בתוספתא כאן ובירושלמי כאן:
שם. בה"ה במה שכתב דאפילו נתרצה בשעת שמיעה אין זו כו', קשה הא ה"ה ז"ל לקמן בהלכות גירושין כתב בפ' ח' הל' כ"ב דכל שלא ניתן קצבה אף מיתה לא הוה ביטול ע"ש, והנה באמת זה תליא בהך דקדושין דף נ' ע"א גבי מה דאמר שם אי בעי סליק בהני תרי לישני ר"ל אם צריך שיבטל התנאי או שלא יקיים, ועיין בהך דגיטין דף ל' ע"א גבי הך דאזיל פייסה ע"ש ומש"כ הר"ן ז"ל פ' ג' דשבועות על ד' כ"ה ע"א גבי מתנה לעשיר ע"ש דכל היכא דעביד מצדו כל מה דאפשר הוה קיום התנאי, ועי' בירוש' פ' ג' דקדושין גבי אונס דזה ג"כ תליא בזה אם שיתבטל או שלא יקיים אך זה רק אם הוא מתנה משא"כ אם היא מתנה, ועי' מש"כ הר"ן ז"ל בנדרים ד' ל"ט ע"ב גבי אם המבקר אסור כו' ושם ד' מ"א ע"ב גבי רופא כה"ג מחלק ע"ש: