צפנת פענח על משנה תורה, הלכות אישות· רבי יוסף רוזין
פרק ג · הלכה כ
אבל הכסף כו'. עי' מש"כ לעיל בפ"א, ונ"מ במה שכתבתי בפ"א מהל' שקלים אם אזלינן בתר זמן התורה או בתר עכשיו עי' כאן ד' י"ב ע"א סבר רב יוסף למימר ע"ש וזהו אם היה מפורש בתורה אז צריך להלך אחר זמן של אז אבל עכשיו שהוא מדרש חכמים אזלינן בתר הזמן של עכשיו ועי' בגיטין ד' פ"ה ע"א מה דבעי אם אמר חוץ מקדושין בשטר אם הוי שיור בגט ולא בעי בכסף ובשלמא בביאה לא בעי י"ל משום דזה יהיה כמו שיור בגוף הדבר ובפרט למ"ד קדושין שאין מסורין לביאה לא הוי קדושין אבל בכסף למה לא נקט, ולשיטת רבינו א"ש דזה לא מקרי שיור בגט כיון דזה לא הוה רק מדרש חכמים. אך י"ל דלפי מה דמבואר בירושלמי פ"ג דקדושין דבקדושי שטר צריך להיות שתהא הקדושין בלא שום שיור כמו גבי גט דבעי כריתות ע"ש וא"כ אם יתנה דקדושי שטר יועיל ושאר קדושין לא יועיל הוה כמו שיור בקדושין דהא כל הקדושין חדא מלתא, ועי' בהך דיבמות דף נ"ב ע"ב גבי הך דכתב גט לזיקתו ולא למאמרו ע"ש אם הוה דבר אחד או שני דברים, ועי' ברש"י נזיר ד' י"א ע"א ד"ה ריב"ל מה דמחלק שם בין שאר כסות ועונה. ועי' בנזיר שם דלא נקט ע"מ שאגלח והטעם משום דתגלחת לא חל ע"י הנזירות רק שזה דבר איסור בעצם דהרי אף אחר שגילח את הנזיר חייב וא"כ ממילא זה לא הוה תנאי והוה כמו הך דתמורה ד' כ"ה ע"א גבי דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין ע"ש ובזבחים ד' ע"ה ע"ב גבי הפדו לי לבכור כו' ע"ש ועי' ב"ב ד' קל"ג והא אפסקיה וכו' ע"ש, ובהך דקדושין ד' כ"ג ע"ב גבי קנה עבד קנה רבו ע"ש ברא"ש בזה ועי' ב"ק ד' ק"י ע"ב התם הלכתא גמירי לה ע"ש, ומה תירוצו הא מ"מ נימא דאדעתיה דהכי לא אקדיש וע"כ צריך לומר דזהו ממילא, ועי' בהך דמנחות ד' ע"ט ע"ב גבי שמן גופיה דמנחה הוא ע"ש בזה, וה"נ בהך דגיטין הנ"ל אם אמר חוץ מקדושי ביאה דזה ודאי לא מהני דהוא עצם הדבר וכסף הוא דבר נפרד כיון דהוא רק מדרש חכמים כמ"ש רק הבעיא הוא על שטר, ועי' מש"כ התוס' כתובות ד' נ"ו ע"ב בהך דמתנה על מה שכתוב בתורה, ועי' בפאה ספ"ו ע"ש בפה"מ גבי שכחה ושם ר"ל ג"כ שאם ישכח שאז לא מכוין לשם קצירה וממילא פטור מן השכחה, ועי' בהך דקדושין ד' י"ט ע"ב גבי יעוד ובירושלמי שם ושם לא ר"ל דמתנה שלא יעשה יעוד רק דר"ל שלא יועיל היעוד, ועי' מכות ד' ג' ע"ב וב"מ ד' נ"א ע"ב, ועי' תוס' חולין ד' קל"ד ע"א גבי ע"מ שהמתנות שלי ע"ש, ובגיטין ד' פ"ד ע"ב: