אור ברסלב

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות אישות· רבי יוסף רוזין

פרק ג · הלכה יג

הלכה יב

נתקדשה קודם שתבגר כו'. עיין בדברי ה"ה ובכס"מ בשם הר"ן. והנה באמת עיין בדברי בה"ג בהלכות קדושין משמע דמחלק בין קטנה לנערה דגבי הך דשמואל וקרנא שם גרס נערה ובהך דרב ורב אסי גרס קטנה. והנה עיין בירושלמי כאן בהך מחלוקת דר"י ור"ל אמר שם דבנשואין מודה ר"ל דאינה יכולה להנשא בלא דעת אביה, והנה באמת בירושלמי מוכח דלר"ל גם קטנה יכולה לקדש עצמה אם יש לה אב בלא דעת אביה דלא כמ"ש התוס' ד"ה צווח, ועיין בתוספתא דיבמות פי"ג מבואר שם דקטנה שקידשה א"ע בחיי אביה אין קדושיה קדושין ואין נשואיה נשואין ובגמרא כאן ד' מ"ה ע"ב הוי זה מחלוקת. אך באמת הוא כך דהא דפליג בגמ' דילן ר"י ור"ל גבי נערה הטעם של ר"י הוא רק מחמת דאין לה כח להפסיד זכות האב שזכתה לו תורה ור"ל ס"ל דקדושין לא הוי הפקעה מרשות האב רק שנתוסף עוד לאחר זכות בה, ועיין כתובות ד' ל"ט ע"א וד' מ"ו ע"ב ותוס' קדושין ד' ג' ע"ב ד"ה וכי תימה ונ"מ זה ג"כ לשיטת רבינו ז"ל דהאב יכול להפר כל נדרים ובעל אינו מפר רק עינו נפש ובינו לבינה גבי ארוסה בשאר נדרים י"ל דהאב לבדו מצי מפר, אך זה אם נימא דלא נגרע זכות האב באירוסין רק שנתוסף עוד לאחר זכות, אבל אם נימא דנגרע זכות האב לא מהני הפרה אף בדבר שאין הארוס יכול להפר. ועיין במה שכ' הר"ן ז"ל בנדרים ד' ע"ה גבי יבמה ובדברי רבינו ז"ל שם בפ' י"ג ובפ' י"א, ועיין בירושלמי שם פ"י ה"ו דהוה בזה בעיא דלא איפשטא ובזה פליגי ר"י ור"ל דכאן ולכך ס"ל לר"י דאינה יכולה לגרוע כח האב ועיין בקדושין שם ד' י"ט ע"ב גבי יעוד ובירושלמי פ"א דיבמות מוכח דס"ל דגם גבי יבום כה"ג אף למ"ד קדושין תופסין ביבמה ועיין מש"כ בזה לקמן פ"ג הי"ז ע"ש ור"ל ס"ל דזה לא מקרי גרוע זכות ולכך גבי נשואין גם הוא מודה ולכך גבי נערה אם נתרצה האב הויא קדושין, ועיין בירושלמי דמבואר דצריך למחות ולא די בסתם ונ"מ דאם מת האב י"ל דהוה קדושין עיין ד' ס"ג ע"ב ועיין מש"כ בזה בסוף הלכות מכירה פ"ל הל' א', ובהך דכתובות ד' י"א ע"א גבי גר קטן ועיין בדברי ה"ה פ"ד מהל' זכיה ומתנה ה"ג מש"כ בשם הרמב"ן ז"ל ע"ש ועיין בהך דעירובין ד' ע"א ובדברי הירושלמי פ"א דתרומות אם למפרע הוא תרומה או מכאן ולהבא ונ"מ כאן לגבי קדושי ביאה אבל גבי קטנה בודאי בעי הקדושין לדעת אביה דבלא אביה אין כאן קדושין כלל ואם מת ודאי לא הויא קדושין לכו"ע וכן מבואר בדברי בה"ג ע"ש וזהו מה דאמרינן בקדושין ד' י"ט ע"א אומר אדם לבתו קטנה כו' ע"ש בדברי התוס' שם והראשונים ובאמת ה"פ דבאמת גבי קטן וקטנה מה דלא הוו בני קדושין הוא גזירת הכתוב כמ"ש רש"י כתובות ד' ע"ג ובכ"מ רק אם יש לה אב הא שפיר בגדר קדושין, ועיין מש"כ התוס' סנהדרין ד' ס"ח ע"ב דנהי דקטן אין לו זכיה מ"מ לזכות בגופו מצי זכי ע"ש וזהו דר"ל ג"כ דאביה יכול להקנות יד שלו שיש לו בה לעצמה ונ"מ דאף אם אח"כ מת האב מ"מ יש לה יד לקבל קדושין מחמת קנין האב ומביא ראיה מיעוד לר"י בר"י דלדידן דקיי"ל דאין האמה העבריה יוצאת במיתת האב ובודאי יכול ליעדה גם אחר מיתת האב וע"כ כה"ג. ועיין בהך דגיטין ד' פ"ה ע"א גבי חוץ מקדושי קטן ע"ש בזה, וזהו כוונת רבינו ז"ל כאן דברישא מיירי כשהיתה קטנה בשעת קבלת הקדושין ובזה לא מהני אף ריצוי ובסיפא ר"ל כשהיתה נערה. ובאמת אם נימא דצריך דוקא נתרצה ולא סתם א"כ י"ל דהוה כמו מקדש בלא עדים דמאן לימא לן דהאב יתרצה על זה וכמ"ש הר"ן ז"ל בפ"ק, וע"כ משום דסתם ג"כ מהני, ועיין מש"כ בזה בהל' סנהדרין פ"ז ה"ב. ועיין בסוטה ד' כ"ה ע"א גבי עוברת על דת מה שהקשה שם עבדינא מידי דאתי בעל מחי ע"ש. ועיין בהך דנזיר ד' כ"ח ע"ב גבי מיחוי שמחוהו קרובים ע"ש ועיין בהך דכתובות ד' י"א גבי הך דניחא להו במה דעביד אבוהון ושם ד' מ"ד ע"א גבי הגיורת שנתגיירה ובתוספתא פ"י דכתובות גבי הנושא את האשה ע"מ לזון את בתה ושברה לו לא כל הימנו ע"ש ועיין במש"כ רש"י ז"ל בגיטין ד' י' ע"א דקדושין חוב הוא לה דעדיין לא חייב במזונות ע"ש:

תוכן העניינים

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות אישות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה