אור ברסלב

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה· רבי יוסף רוזין

פרק יז · הלכה יט

הלכה יח

יצא עליה קול כו'. עיין לקמן בהל' כ"א גבי יצא עליה שם מזנה דאף אם מת בעלה מותרת להנשא לכהן, והטעם דהנה רבינו פי' שם דמיירי בא"א והטעם כך דאף דגבי כהונה חיישינן אף לקלא זה רק היכא דאין נ"מ רק לכהן אבל אם ע"י זה אסורה גם לבעלה ישראל מותרת אף לכהן ועיין בהך דיבמות ד' פ"ח ע"ב בהך דדפנו וע"ש ברש"י ד"ה אלא דרק אם העדים העידו שכבר מת דאז אין נ"מ מה"ת רק לכהן ועיין בהך דסוטה ד' כ"ז ע"א גבי דומה ולעיל פט"ו ה"כ, אך שם משמע דהקול יצא אחר שמת בעלה דאז אין נ"מ רק לגבי כהן ועיין בירושלמי סוטה פ"א ה"ז ע"ש ובתוספתא פי"ב דיבמות האשה שיצא עליה שם רע ולדותיה כשרים משום דקיימי בחזקת הבעל. אך באמת למה לגמ' ולתוספתא לומר טעם אחר היה להם לומר משום דגבי ולדות נ"מ גם לישראלים. אך י"ל דר"ל דלא חיישינן לולדות כגון אם הוא כהן ויצא עליה שם רע דאז אף הבנות שהם שלו אסורות לכהנים ולכך נקט לשון הגמ' בת ובתוספ' נקט רק ולדותיה ולכך לא הביא הגמ' דברי התוספ' דשם י"ל דקאי על בנים, ועיין בהך דכתובות ד' י"ג ע"ב בתוס' ד"ה השבתנו דכ' שם דשבויה בחזקת בעולה ר"ל דהתקנה הוא לכהן דסתם שבויה הויא בעולה אך זה רק לכהן אבל לישראל י"ל שלא זנתה כלל ועיין כתובות ד' נ"א ע"ב מה דמקשה שם משבויה ואמר שם דהקילו אך שם כיון דהוה א"א ונ"מ גם לישראל שוב לא הוה שבויה אף לכהן בחזקת ודאי בעולה ועיין שם ד' כ"ז ע"ב גבי הך דר' זכריה בן הקצב ובר"ן שם ולקמן אבאר ועיין בהך דנדרים ד' צ' ע"ב אך שם נ"מ ג"כ רק לכהן דמיירי בנאנסה ועיין לקמן פי"ח ה"ט, ועיין מש"כ לקמן ספי"ט:

תוכן העניינים

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה