אור ברסלב

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה· רבי יוסף רוזין

פרק יז · הלכה ב

הלכה א

כל כהן כו' ואם בא עליה דרך כו'. עיין לעיל פט"ו ה"ב ע"ש רק דכאן דייק רבינו וכתב דרך זנות משמע דלא דהפטור הוא מטעם שהקדושין ג"כ לא היה בעבירה רק משום דהביאה הוה רק דרך זנות ולכך פסק לעיל פ"א הכ"ב דאשת כהן שזנתה אם אח"כ בא עליה בעלה חייב משום זונה אף דהנשואין היו בהיתר מ"מ לוקה משום דלא הוה ביאת זנות רק ביאת בעל משא"כ במחזיר גרושתו אז חייב משום שגם הקדושין היו בעבירה ונ"מ ללאו דסוטה גבי ישראל דאינו לוקה רק אם גירשה וקידשה אח"כ עוד הפעם עיין לעיל פי"א מהל' גירושין הי"ד ע"ש בכס"מ. ובזה א"ש הך דקדושין ד' ע"ח ע"א גבי דרך ליקוחין ע"ש בתוס' וזה ר"ל דגם הנשואין יהיו באיסור וגם יהיה נ"מ אם הקדושין היו בשוגג עמש"כ התוס' ב"מ ד' י' ע"ב ד"ה דאמר ע"ש. וגם עיין מש"כ רבינו לעיל פי"ב ה"ג דהיכא דלא הוה בת קדושין אז לוקה משום חייבי לאוין אף בלא קדושין אך י"ל דזה רק בכותית דאינה בת קדושין לכו"ע אבל גבי ישראלית לא ובזה מדוייק לשון הגמ' בקדושין דף ע"ז ע"ב פרט לכה"ג שבא על אחותו אלמנה ולמה לא נקט כהן הדיוט שבא על אחותו גרושה משום דכהן הדיוט אינו עובר רק בקדושין ואין קדושין תופסין באחותו ולא שייך בזה לאו דגרושה כלל ולכך נקט כה"ג באלמנה דא"צ קדושין ועיין בתוס' קדושין ד' ס"ח ע"א ד"ה הכל, ובדברי רבינו לקמן בפ' י"ט ה"ה דלכאורה לא משמע כן דהא יבמה הוה רק ספק קדושין ומ"מ פסק דהוה זונה. אך י"ל דלכך לא כתב רבינו שעובר עליה משום חללה רק כתב דנ"מ לענין ולדה ולא כמש"כ רש"י שם וא"ש וכ"כ בזה, ועיין תוס' כתובות ד' כ"ט ע"א ד"ה ועל גבי מחזיר גרושתו לר"ע ע"ש:

תוכן העניינים

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה