צפנת פענח על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה· רבי יוסף רוזין
פרק י · הלכה יא
נברא וושט שלו כו'. עיין בגמ' ובכס"מ כאן, ועי' בירושלמי דנזיר פ"ז גבי רקב אם יש עליו שם מת שחסר ועיין בשאלתות דרא"ח פ' אמור דמחלק בין בהמה לאדם, ועיין בנזיר ד' כ"א ע"ב גבי כבדו נזירה ובהך דערכין דף כ' ע"א בתוס' שם ד"ה לאתויי ורש"י כתובות ד' מ"ו ע"א. אך כאן לא קשה דכיון דחזינן דאין החסרון האבר פועל הנטילת נשמה רק מה שניטל ממנו ושפיר יש שם ולד על השאר ואין עליו שם גוף אטום דהרי אם נחתך בסכין מלובנת יכול לחיות ועיין בתוס' עירובין דף ז' ע"א מה דמחלקי בין על ידי חולה בין ע"י אדם, ועיין בזה לקמן בדברי רבינו פי"ו ה"ח ע"ש, ועיין בהך דערכין ד' י"ט ע"ב בהך מחלוקת דאביי ורבא כיצד אומדין ושם דף ד' ע"ב ועיין בהך דתמורה ד' י"ז ע"א אם טריפה מיקרי פסול הגוף או פסול חסרון ור"ל אם הפעולה עושה בכל הגוף או רק בזה האבר ועיין בהך דמנחות דף ו' ע"א ע"ש, ועיין כאן ד' כ"ד ע"ב כל שראוי לבריאת שמונה ובאמת זה תליא בהך מחלוקת דשבת ד' קל"ו ע"א גבי מילה ע"ש גבי מילת בן שמונה ע"ש בזה ועיין בהך דמנחות ד' ל"ז ע"א גבי יש לו שני ראשין דמיקרי שפיר גדר ולד דאל"כ מה שייך פדיון עליו ועיין בדברי רבינו ז"ל בהל' בכורים פ' י"א הל' י"ד דכל נפל שאין אמו טמאה לידה אינו פוטר גם לזה וגם לענין בכור בהמה כן ומ"מ גבי חררת דם פוטר ולא חיישינן שמא מגוף אטום בא וצ"ל כהך דכאן די"ח ע"א ועיין כאן ד' כ"ט ע"א ועיין בדברי רבינו ז"ל בהל' בכורות פ' ד' הל' י"ג דלא הביא הך תירוץ דנדה ד' כ"ט וצ"ל או משום דכיון דקי"ל דלחומרא גבי ולד באשה עד שישעיר ה"נ גבי בהמה עיין דף כ"ה ע"א וע"ב או משום דחיישינן שמא עדיין לא נגמרה היצירה דהוא בעיא דלא איפשטא כמבואר בהל' בכורות פ"ד הל' י"ב וע"ש בהל' י' גבי טינוף ובהך דנדה ד' נ"ז ע"א דלא חיישינן דלמא לא בקיאי בטינוף אך באמת נראה דהא דחיישינן הוא רק שאין הדבר לפנינו כהך דדף כ"ט ועיין כאן דף י"ו ע"א דהוי ספק שם אם נפל הפילה או רוח ולא אזלינן בתר רובא. וצ"ל דמיירי שראינו שלא היה נפל גמור או שלא הוחזקה מעוברת או שלא הרגישה שהפילה כמש"כ התוס' שבועות דף ח' או י"ל דרוח לאו דוקא ור"ל שמא נימוק וכר"ל ד' כ"ז ע"ב גבי שפיר שטרפוה דאינו מטמא באוהל. אך יהיה נ"מ אם נברא חסר ויצא רובו כפי שהוא עכשיו שחסר בו אבריו אם אזלינן בתריה או בבתר עלמא עיין בהך דבכורות ד' מ"ה ע"א גבי רוב בנינו של מת דאזלינן בתר רובא דאינשי ועיין בהך דחולין דף צ"ב ע"ב דהוה בעיא דלא איפשטא בכה"ג, ועיין יומא דף פ' ע"ב גבי אכילה של יום כפור. וכן יהיה נ"מ לגבי ברהמ"ז דתליא בשביעה אם שבע בפחות מכזית כמו הך דיומא ד' ל"ט אם חייב בברהמ"ז מה"ת ועיין ברכות ד' ל"ה ע"ב גבי יין אם קבע עליו ושם דף מ"ב ע"א גבי ר"ה אכל ע"ש ברש"י ועיין בעירובין ד' מ"ח ע"א דהיכא דגבי קטן יש שיעור לא חשבינן בהך דהכל לפי מה שהוא אדם ועיין שם ד' ל' ע"ב בתוס' ד"ה תרגומא דמוכח להיפך דהא גבי ערוב יש שיעור למטה ע"ש ועיין בירושלמי בפרק כל כתבי דגבי דליקה משערין להקל לרעבתן כדי מזונו ועיין במנחות ד' כ"ו ע"ב דאין קומץ פחות משני זיתים וא"כ גבי מנחה נמי יש שיעור למטה מ"מ חשיב לה במשנה דכלים הנ"ל וצ"ל משום דמבואר בירושלמי פרק ב' דיומא דכהן שאין קומצו מחזיק שני זיתים פסול העבודה ע"ש בהל' א'. וא"כ שפיר חשיב לה דפחות הוה פסול בכהונה:
ומצטרפין לרוב אבריו כו'. כ"כ בזה לשיטת רבינו בהלכות בכורות פ"ד הל' י"ד ע"ש וגם י"ל דהנה ר"ש ורבנן דפליגי גבי יוצא דופן דר"ש ס"ל דאזלינן בתר הולד ורבנן ס"ל דאזלינן בתר לידה ולכך אם לא הרגישה שילדה אין עליה שם לידה וזהו כונת התוס' שבועות דף ח' ע"א וה"נ כן וזהו ג"כ הטעם של פחות מהעגיל ראש כפיקה וכמש"כ: