אור ברסלב

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה· רבי יוסף רוזין

פרק טו · הלכה ו

הלכה ב

עכו"ם הבא על השפחה כו'. כן מבואר בירושלמי פ"ג דקדושין הט"ו ע"ש, ועיין ביבמות ד' צ"ט ע"א דגרס שם הטבילן לשם עבדות משמע דוקא שניהם. אך לפי שיטת רש"י שם ד' ט"ז ע"ב דלמ"ד עכו"ם ועבד הבא על ב"י הולד ממזר ה"ה להיפך ע"ש בתוס' ד"ה נכרי ה"ה גבי שפחה כן, וכאן אתיא כמ"ד הולד ממזר ולכך נקט טבל שניהם. ובאמת זה תליא בהך מחלוקת דר"א ור"ט בקדושין ד' ס"ט ע"א ע"ש. גם יהיה נ"מ בשפחה המחוסרת גט שחרור עיין תוס' יבמות ד' ס"ו ע"א ותוס' גיטין דף מ' ע"א דס"ל דלענין גוף שם שפחה עליה ומ"מ מוכח בדברי התוס' גיטין ד' מ"ג ע"ב ד"ה אבל דהולדות לא שייך להאדון, וע"ש ד' מ' ע"א אי אתה מודה שבניה עבדים, ובירושלמי שם דמשמע דעבדים שייכין לו ועיין בדברי רבינו פ"ו מהל' עבדים ה"ד דנקט שם ג"כ לשון הגמ' רק שפחה והטעם משום דס"ל דזה הוה גדר הפקר וס"ל דהמפקיר עבדו אסור בשפחה כנענית דלא כהתוס' וא"כ בעבד ע"כ כופין מחמת קושית התוס' הנ"ל ולכך נקט שפחה דאין שייך בה הדין של כפיה. ועיין תוס' ערכין דף ב' ע"ב ד"ה כמשנה ראשונה, ובירושלמי פ"ד דגיטין דאף דמחוסר גט שחרור מ"מ אינו מעכבו מלאכול בפסח דאין רשות רבו עליו ע"ש, וא"כ אף לשיטת התוס' דס"ל דהגוף הוא עבד מ"מ הולדות אינו שלו ואך לא שייך הך דהאשה וילדיה אבל אם נימא כבמעי בהמה דמי אז אין נ"מ, ועיין מש"כ רבינו בהלכות עבדים פ"ט הלכה ג' ובדברי השגות שם:

תוכן העניינים

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה