אור ברסלב

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה· רבי יוסף רוזין

פרק ט · הלכה כו

הלכה כג

שתי נשים שנתעסקו כו'. עיין בהך דעירובין דף ע"ו ע"א ובירושלמי שם פ"ה גבי ג' כפרים המשולשים דאם היו שני כפרים מכאן ושני כפרים מכאן וכפר אחד באמצע אם נותנים את הכפר לזה ולזה ואמר שם דרק בשנים הוי בעיא משום שיוכל להיות שיהיה תרתי דסתרי בב"א והוה כהך דדף ע"ו אבל ביחיד שפיר נותנים לזה ולזה וכן מבואר שם בירושלמי פ"ב גבי פסי ביראות היו שתים האמצעי כו' ועיין עירובין ד' צ"ג גבי ג' ב"א ובהך דבכורות ד' צ"ח ע"ב. והנה עיין בהך דכתובות ד' כ"ז ע"א מבואר דהיכא דרק משום ספק אז תלינן אף בתרתי דסתרי ע"ש גבי שבויה דהוה ג"כ תקנה גדר דכתם ועיין בירושלמי פ"ג דדמאי גבי המפקיד אצל עכו"ם פירות מתוקנים דע"י זה נעשה כל פירות העכו"ם דמאי דאמרינן החליף ואמר שם דזה רק אם אח"כ לקח אחד מן העכו"ם רק כמו קופתו אבל יותר אז הוי ודאי טבל ואמר שם דאם מאה ב"א לקחו כל אחד רק כדי קופה, של כל אחד הוי רק דמאי אף שלקחו בב"א ואם אח"כ לקח אחד מהם כל המאה נשארו דמאי ע"ש וט"ס שם, וצ"ל כך דכאן גבי כתם ס"ל דאם נמצא כתם אחד גדול יותר מהשיעור שנתעסקו בו אז אמרינן דגם השיעור שיוכל לתלות ג"כ לא תלינן ואף דלכאורה זה הוי בעיא דר"י כאן ד' נ"ט וכמבואר כאן בהל' כ"ו אך שם שאני דאם ניטל הכגריס אז שוב לא נשאר דין כתם כלל דפחות מכגריס לא גזרו כלל משא"כ כאן וכן מוכח מירושלמי דדמאי הנ"ל וזהו מה דאמר שאני התם דאיכא סלע יתירה והקושיא היא כך. דהנה עיין לקמן בהל' ל' כתב רבינו דלכך אינו תולה בבעלת החלוק שהרי בדקה, ולכאורה למה ליה לרבינו לומר זה הא אם לא בדקה הוי ג"כ האחרונה טמאה דנ"מ רק לענין הראשונה דאם לא בדקה הראשונה טמאה מספק ועכשיו הראשונה טהורה ודוחק לומר דמיירי שהאחרונה הוי מעוברת ומניקה וכדומה דאז אם לא בדקה הראשונה היתה האחרונה תולה בה כמבואר לקמן בהל' ל"ג וכאן משום דאמרה שבדקה לא תליא דאמאי לא להימנה שבדקה ועיין בהך דיבמות דף קי"ח ע"א בפלוגתא דר"ט ור"ע ע"ש בתוס' אך י"ל דכאן מיירי ששתיהן של בעל אחד הן ויהיה הוא עושה איסור ממ"נ, ועיין מש"כ לעיל בהל' אישות פ"ט הי"ח גבי והמשלח מותר ולקמן פט"ו הי"ד במש"כ רבינו ויראה לי שחוששין ולכך מקשה מן הך דב' נשים שנתעסקו וס"ל דמיירי ג"כ שהם של בעל אחד ולכך שניהם טמאות כי היכי דלא לקשי מהך דכתובות ד' כ"ז הנ"ל וס"ל דשם מיירי שהם נשי של שני כהנים ועיין בהך דשבועות ד' מ"ז ע"ב דהוה כה"ג בעיא דלא איפשטא אם הסיבה הוא בב' גופים והנ"מ הוא לגוף אחד ע"ש גבי הך דב' לוין ומלוה אחד, וא"כ ה"נ תהיה גם הראשונה אסורה מאחר שעל פי דין השניה תולה בה כיון שהשניה מעוברת כמש"כ ותירץ דשאני התם דאיכא סלע יתירה וכמש"כ לעיל ואף אם הם של ב' אנשים:

נתעסקו בדם כו'. עיין בתוס' ד"ה אם נתעסקו בפחות מכגריס. אך באמת לגבי פחות מכגריס אין עליה שם נתעסקה כלל כיון דבזה השיעור לא גזרו כלל ואין נ"מ בשיעור זה:

תוכן העניינים

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה