אור ברסלב

צפנת פענח על האבן עזרא· רבנו יוסף הספרדי [טוב עלם]

צו את אהרן.

ספר ויקרא.

ו.

ט.

[וכל זכר, שלישית]. פירוש: כל זכר בבני אהרן יאכלנה (בפסוק י״א היא מצוה שלישית.

כ.

[אמר רבי משה הכהן]. פירוש: נם ר׳ יהודה חיוג פירש כן. [וכן וַיז בחיריק]. פירוש: פסוק הוא בספר מלכים (כ׳ ט׳, ל״ג) בדברי יהוא שכשהרג את איזבל שנאמר ויאמר שמטוה וישמטוה ויז מדמה אל הקיר ואל הסוסים וירמסוה.

ז.

י.

[כמנחת היורד]. פירוש: הוא הדל שאין ידו משגת, ורבותינו ז״ל קראוהו ככה בעבור שירד מנכסיו כי הוא כמי שירד ממעלתו.. [הנה ארבע חלות בפחותים]. פירוש: מי שיביא פחות יביא ארבע, כי הוא פירש למעלה (פסוק י״ב כי חלות מצות כרצונו אך לא פחותים משנים. [והאמת שהן עשרה ]. פירוש: כן פירש רש״י, ורבותינו ז״ל אמרו כן במסכת מנחות דף ע״ז, ע״ב).

כ

[ובעבור זה לא הזכיר הדם]. פירוש: כשהזכיר החלב בזאת הפרשה לא הזכיר הדם עמו רק הזכירו אחר כן (בפסוק כ״ז) בפסוק אחר בפני עצמו.

לח

[הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר וגו׳]. פירוש: פסוק הוא בתרי עשר בספר עמוס (ה׳, כ״ה), ושם פירש אותו ואמר: יראה בדרך הפשט כי ה״א "הזבחים" ה״א התמיהה, והנה הטעם שלא הגישו, וקדמונינו אמרו כי הלוים הקריבו, פירוש: ר׳ שמעון בן ננס אמר כן בפרק רביעי ממסכת מנחות (דף מ״ה, ע״ב.) עוד אמר (שם בעמוס) ואם היא קבלה קבלנו, כי על דרך הפשט לא הקריבו, והמפרש כי כבש אחד בבקר ואחד בערב לא יגיע לאחד מכם שוה פרוטה אין לו טעם כי השם לא צוה להקריב יותר, והנה עולת תמיד עשו ישראל בהר סיני חמשים יום, והיו ישראל ביישוב, כי באחד בניסן בשנה השנית הוקם המשכן, ובחדש השני בעשרים בחדש נסעו מסיני הרי חמשים יום, וכל זמן שהיו בסיני היו ביישוב, ויין היה להם בעמדם במדבר סיני כמו שנה והיה להם יין לנסך, ואחר כן נסעו והוליכו יין עמהם עד שעבר יום הכפורים, כי כן כתוב בפרשת אחרי מות ויעש כאשר צוה י״י את משה (ויקרא ט״ז, ל״ד), ובאו לארץ ערבה ושוחה ואין מרעה לצאנם ואין להם יין רק [בשנת הארבעים] שללו המדינים ואמוריים וככה בבאם אל קָדֵשׁ ביישוב בשנת הארבעים [שללו המדיינים ו] קנו בהמות, והנה על דרך סברא לא הקריבו, ואין טענה מחשבון ארבעים [יום] כי יום [אחד] בשנה חשוב שנה, והנה הטעם כאשר הולכתי אתכם במדבר שנים רבות לא הגשתם לי עולות רק צויתי אתכם לעשות משפט וכן כתוב (בהושע ו׳, ו') כי חסד חפצתי ולא זבח, וכן בירמיה (ז׳, כ״ב) הוא אומר כי לא דברתי את אבותיכם ולא צויתים ביום הוציאי אותם מארץ מצרים על דברי עולה וזבח עכ״ד, ועוד יזכיר זה בפנחם בפסוק העשויה בהר סיני (במדבר כ״ח, ו'), גם בפרשת והיה עקב בפסוק משם נסעו הגדגדה (דברים י׳, ז').

ח.

כג

[בנפש שיש בו יכפר]. פירושו הוא בסוד הקרבנות שפירש בתחלת ויקרא (א׳, א'), על כן אמר אחר זה "והנה נפש תחת נפש".

תוכן העניינים

צפנת פענח על האבן עזרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה