צפנת פענח על האבן עזרא· רבנו יוסף הספרדי [טוב עלם]
מבוא
כל דורש לשתות מי עדן
בוא נא ושתה יין הרקח
נתן ריחו עד מרחקים
כקטרת סמים הוא רוקח
יקר מכל אבקת רוכל
יושיבהו איש תוך חדר
בו תסור אנחת כל סולד
מצמאת לבו רותח
עורי לב לראות פוקח
הולך עד בלתי ירח
מרקחת מעשה רוקח
יניס יגון וישמח
לב כי איננו אורח
ושאונו יהיה שוכח
ישען על משענתו לא
יבין סתרי תורה גם מי
כל תעלומה יוציא לאור
כל תועה מדרך השכל
כל קשרי הסודות מתיר
על כן קדשתיהו לשמי
יהיה בסעיפים פוסח
דלתי שמים פתח
יהיה כשמש זורח
בו יהיה רנה פוצח
כל דלת נעול פותח
וקראתיו צפנת פענח.
עוד בענין אשר ישאל למי אתה ידידי כיוסף בן אליעזר אשר בא אשיבהו לאיש נפוץ ונפרד לעיר ציון ומולדתו ספרד. עוד בענין מום שיש בי אודיעהו טרם ישאלוני אומר ולפני אשלח מלאכי עבד אביהם אנכי.
אמר יוסף בר אליעזר בר יוסף טוב עלם ע״ם יש״י
מגלות ירושלים אשר בספרד, אחרי בואי אל אדמת הקדש שכנתי שנים רבות בעיר הקדש בהר ציון יכוננה עליון, ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה, ללקוט אחרי הקוצרים . שנים שלשה גרגרים בראש אמיר, אולי יחונן יי׳ אלהי צבאות שארית יוסף ואשא עיני וארא והנה החכם הגדול ר' אברהם בן עזרא ז״ל גברה ידו בכל חכמה ומדע ודבריו חזקים וצרופים ומתוקים מדבש ונופת צופים, ולא ראיתי בכל האחרונים כמוהו, בהיות דבריו מעטים וקצרים וכוללים עניינים רבים, ומפתחות החכמה מסורים בידו, ורמז רמזים, והראה באצבע לכל משכיל להבין סתרי התורה וסודות התלמוד, ולא יבינם רק מי שילמוד תורה ומקרא ותלמוד ודקדוק הלשון וההגיון וחכמת המספר וחכמת המדות וחכמת הכוכבים ומשפטי המזלות וחכמת התולדות וחכמת הנפש ובעבור כי דבריו קצרים מאד הוצרכו אנשים לפרש רמזי סודותיו, ורבו כמו רבו זה אומר בכה וזה אומר בכה ולא ראי זה כראי זה, והוציאו דבריו ממשמעם, גם הוסיפו וגרעו, ורובם לא ידעו ולא יבינו ונטו מקו האמת ואמרו דברים אשר לא כן, ואשר שמעו דברי המבארים ההם חשדו אותו שנטה לדרכי מינות ושלא האמין בספרי הנבואות אף כי בדברי חכמינו ז״ל, גם אמרו שסתר דבריהם גם שבזה אותם באשר קראם קדמונינו ולא רבותינו, ועל כן שלחו הפתאים יד לשונם בו וקראוהו מין ואפיקורוס, שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק בגאוה ובוז (תהל, ל״א, י״ט,) והם לא ידעו כי הוא בחר לו לשון המקרא לדבר בה כי היא לשון הקדש ובה נכתבו הנבואות, ומלת רבותינו איננה לשון עברית רק לשון ארמית על כן לא הזכירה בספריו אבל הזכיר במקומה קדמונינו או חכמינו או אבותינו הקדושים או המעתיקים, כי ההעתקה היא הקבלה כמו אשר העתיקו אנשי חזקיה בספר משלי . ועוד כי אף על פי שלמד ספרי חכמי האומות לא הזכיר בספריו כי אם דברי חכמי ישראל ולא הביא ראיותיו כי אם מדברי קבלתם, ועוד כי הוא נלחם בכל מקום עם הצדוקים, בעבור שהם עוסקים בספרי המקרא לבדם ומרדו בחכמי ישראל ולא אבו שמוע דבריהם, והנה המבארים ההם חטאו באשר טעו, גם החטיאו אחרים בטעותם וגרמו לבאים אחריהם שיוציאו עליו דבה. ואני בראותי הדבר הזה קנא קנאתי בהוללים המתהללים בלי תבונה ותהי בליבי כאש בוערת ונלאתי כלכל ולא אוכל ואמרתי בלבי: ראוי לחוס על כבוד השם ועל כבוד אברהם עבדו, כי בן מאיר המאיר לארץ, אחריו יאיר נתיב ובא גואלו הקרוב אליו וגאל את . ממכר אחיו. ובעבור קורות הזמן ירוד ירדתי עד דמשק ראש ארם ונקרוא נקראתי לפני הנגיד הגדול ר' דוד יר״ה [ירום הודו] בן ר' יהושע הנגיד, בן ר׳ אברהם הנגיד, בן ר' דוד הנגיד, בן רבי׳ אברהם הנגיד בן רבי' משה ראש הנגידים מורה צדק. בן רבי' מיימון הדיין. בן רבי' יוסף החכם, בן רבי' יצחק הדיין, בן רבי' יוסף הדיין. בן רבי׳ עובדיהו הדיין , בן הר״ר שלמה, בן החכם רבי' עובדיהו יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם ובקש ממני וחלה פני וצוה עלי לכתוב לו מה שאבין בסודות ר׳ אברהם בן עזרא ז"ל, ואען ואומר אליו: הלוא בן ימיני אנכי מקטני שבטי ישראל, ומשפחתי הצעירה מכל משפחות שבטי ישראל ואלפי הדל בישראל" מה אני מה חיי מה כחי ומה חכמתי הנה לא ידעתי דבר ולמה דברת אלי כדבר הזה. ויאמר אלי קום כי עליך המלאכה לגמור כי מלאכת השם היא ואין אתה בן חורין להפטר. קום כי שלחך יי׳ בטח ביי׳ ועשה טוב ויתן לך משאלות לבך. ובעבור היותו נגיד ישראל לא יכולתי למרות את פיו. והנה שתי הסבות האלה הכריחוני לחבר הספר הזה ולבאר סודות ספרי החכם הנזכר כאשר יורוני מן השמים ואביא ראיות מספריו לפרש דבריו מתוך דבריו, כדי שלא יאמר אדם שאין דעת ר׳ אברהם כדברי, גם אביא ראיות לדבריו מדברי אבותינו הקדושים חכמי המשנה והתלמוד, וכשלא אמצא לי ראיה בדבריהם, אביא מספרים אחרים כפי אשר תשיג ידי. ויבואו לי מזה שלש תועלות: האחת שאכריח נפשי להבין דבריו בחברי הספר הזה והשנית שיהיו דברי כתובים בספר ולא ישתכחו, והשלישית שיועיל לבאים אחרי ויזכרוני לטובה. ודע כי כל ספר שאזכיר סתם בזה הביאור ולא אזכיר שם מחברו חוץ מספרי רבותינו הוא מספרי ר׳ אברהם בן עזרא. ואם יטעון טוען עלי כי שלמה ע״ה אמר כבוד אלהים הסתר דבר [משלי, כ״ה. ב׳], גם אמר הולך רכיל מגלה־סוד [משלי י״א. י״ג] ואיך אפרש אני מה שהעלים הוא, התשובה דע כי לא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבי רק לכבוד השם ולכבוד זה החכם אשר הזכרתי. והנביא אמר הרימו מכשול מדרך עמי [ישעיה, נ״ז, י״ד]. וגם שלמה אמר יפוצו מעינתיך חוצה [משלי ה, ט״ז]. ואמר תן לחכם ויחכם עוד [משלי ט', ט'] ואמר מונע בר יקבהו לאום וברכה לראש משביר [משלי י״א, כ״ו]. ועל כן אהיה מכסה טפח ומגלה טפח ויבא כל חכם לב וישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעולם. ואני אתנפל ואתחנן לפני כל רואה הספר הזה שלא ידינני לעז פנים באשר חברתי הספר הזה ולא ירדפוני עד חובה באשר אפרש בתוכו , רק ידינני לכף זכות בעבור היותי משתדל בכל כחי להבין סודות עמוקים ולהודיעם למשכילים. ואם ימצא שגיאה יתקננה, ואם ימצא טעות יחקור עליו עד שיתברר לו היטב ואז יסיר הטעות מהספר הזה. ומהאל אשר לו הכח והגבורה אשאל להיות לי מגן ועזרה ויהיה עם פי באשר אחבר ויורני את אשר אדבר, ויתן דברי לחן ולחסד בעיניו ובעיני כל שומעיהם ויודעי סודם ככתוב ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם [משלי ג', ד'].