צפנת פענח על האבן עזרא· רבנו יוסף הספרדי [טוב עלם]
כי תזריע.
יב.
ב.
[ועל דעת חכמי יון שהזרע לאשה]. פירוש: כתוב בספר"צרי הגוף" כי אין דעת גאלינוס הרופא כן. רק שהם שניהם פועלים, גם מתפעלים שוה בשוה כדעת רבותינו ז״ל. [וכל הבן מדם האשה]. פירוש: וכדבריו פירש הרמב״ן בפרשת אחרי מות (ויקרא י״ח, י״ט). [וסבת טומאת שבעה עד שוב אל המרובע וכן ימצא בימי החולי כי שנוי החולי יראה עד סוף כל שבעה]. פירוש: ידוע הוא מחכמת המזלות כי המרובע הוא בהיות בין שני כוכבים רביעית הגלגל, שהוא תשעים מעלות, ואז נקרא מכט מרובע, בעבור שמביטים זה מרביעית הגלגל שהוא מבט איבה ומזיק האחד למה שיועיל השני. והנה אם החולי התחיל בהיות הלבנה במקום ידוע מהגלגל הנה כשתביט הלבנה לאותו המקום במבט רביעית יקל החולי. ובספר המאורות במשפטי החליים אמר כי שרש הגבול בהיות הלבנה על מבט רביעית עם מקומה בתחלת החולי, ויום י״ד על מבט נכח. ויום כ׳ או היום הבא אחריו על מבט הרביעית השני, ויום כ״ז או כ״ח ישוב אל מקומו ע״כ, וזה ראיה
לאשר ביארתי.
יג.
מו.
[מלת "בדד" מפורשת במגלת איכה]. פירוש: בפסוק ראשון (איכה א׳, א') אמר כי בדד שם נופל על זכר ונקבה עם למד ובחסרונו, וכן יפרש בתחלת פרשת אם בחקתי (ויקרא כ״ו, ה').