צפנת פענח על האבן עזרא· רבנו יוסף הספרדי [טוב עלם]
וילך משה.
לא.
ז.
[גם כן אמר ליהושע שהוא הפקיד עליהם]. פירוש: משה אמר לו חזק ואמץ.
טז.
[אחרי אלהי נכר הארץ], סדר דבריו כך יתישב אף על פי שיש בהם מוקדם ומאוחר: ידענו כי השם אחד ולא ישנה מעשיו, והשנוי הנמצא יבא מהמקבלים כפי המקומות שהם שם, כי בם יקבלו כח כפי משפט אלהי הארץ, ועל כן כתוב בדברי הכותיים כי לא ידעו את משפט אלהי הארץ, ועל כן אמר יעקב כשנכנס לארץ הקדש הכינו עצמכם לעבוד את השם כפי כח אלהי הארץ והסירו עבודת אלהי הארצות האחרות ומנהיגם כי הם אלהי נכר כנגד ארץ הקדש כי הם אוהבים הזמה והוא שונא אותה ואוהב להתבודד לעבודת השם. ועתה אשוב לפרש דבריו. [ידענו כי השם אחד]. פירוש: הוקשה בעיניו איך קראם הכתוב "אלהים", כי יובן מזה שיש אלהים רבים ויש להם ממשלה בארצות וכל אחד נכר בארצות האלהים האחרים ואין לו כח כי אם בארצו, ועל כן הוצרך לפרש כי לא יתכן להיות יותר מאלוה אחד, כי אלו היו רבים היה משתנה מנהג העולם, ואנחנו רואים שהעולם עומד תמיד בסדר אחד ואין מנהגו משתנה, וזה לאות שהאלוה הוא אחד. ואם יש לכוכבים ממשלה בעולם אין ממשלתם בכחם ולא מעצמם כי אם מכח השם ית׳ שחלק מכבודו עליהם ועל כן נקראו אלהים על ארץ ממשלתם, והשם נקרא אלהי
האלהים. [והשנוי יבא מהמקבלים]. פירוש: אף על פי שאמרנו כי מנהג העולם לא ישתנה, הנה מצאנו בו קצת שנוי, כי שוכני ארץ הנגב שחורים ושוכני הצפון לבנים, והיושבים באמצע ממוזגים; גם מצאנו שנוי אפילו בעיר אחת כי איש אחד הוא ארוך ואיש אחר קצר, ואחר לבן ואחר שחור וכדומה לזה, וזה השנוי איננו מצד הבורא ית׳ רק מצד הנבראים כפי הכח שיקבלו מן העליונים וכפי מקומות הארץ, כי השוכנים בהרים יגבר עליהם הקור והשוכנים בעמק יגבר עליהם החום, וכן בשאר דברי התולדת, וכן מצד הכוכבים יקבל כל איש כח מן הכוכב הממונה על עת הולדו כפי מקום הכוכב בגלגל המזלות וכפי תולדת מחברות שבעת המשרתים, כי בכל רגע ישתנה מקום כל משרת כנגד המזלות, גם תשתנה מערכת זה אל זה, וכל זה הוא סבת השנוי הבא לנבראים, והנה הוא מעצמם ולא מהשם. [והשם לא ישנה מעשיו כי כלם הם בחכמה]. פירוש: זה השנוי שראית בעולם אל תחשוב שהוא מצד השם, כי הוא לא ישנה מעשיו, כי החק שגזר על כל דבר הוא יהיה לעולם, אבל הוא ית׳ ברא עולמו בחכמה בענין שילך תמיד על מתכונת אחת, והשנוי הוא מהמקבלים. [ומעבודת השם לשמור כח הקבול כפי המקום]. פירוש: השוכן בארץ קרה צריך שיאכל מאכלים חמים והשוכן בארץ חמה יאכל קרים, וכן לא ילך אל המדבר בימי החום פן ימות בצמא ולא יכנס לים בחורף פן יטבע וכן בכל הדברים. והעושה כן עושה עבודת השם בעבור כי יחיה ויבין נפלאות השם, ועל כן צותה התורה להתרחק מן הזמה בארץ הקדש ולהקריב בה קרבנות להעביר גזירת מאדים מעלינו כאשר ביארתי במקומו. [על כן כתוב את משפט אלהי הארץ]. פירוש: בספר מלכים (ב׳ י״ז, כ״ו) כתוב על הכותים, והוא רמז על משפטי הכוכבים שהם ממונים על כל עיר ועיר, והיא הפעולה המתחדשת בארץ מצד תנועתם. [על כן אמר יעקב הסירו את אלהי הנכר (בראשית ל״ה, ב')]. פירוש: הסירו המנהגים שנהגתם עד היום במשפט הכח שקבלתם מן העליון המושל על הארצות ההם אשר היינו בם ושובו לעבוד השם כפי כח העליון השולט על הארץ הזאת אשר באתם בתוכה, כי הוא שונא הדבקים בעריות ואוהב המתבודדים לעבוד השם והמקריבים קרבנות כאשר ביארתי, וקראם אלהי נכר הארץ בעבור כי כל אחד הוא נכרי בארץ חביריו כאשר אמרתי. [והפך המקום הדבק בעריות שהם שאר]. פירוש: העליון השולט על הארץ הקדושה שונא הזמה, והנה העריות הם הפך תולדת המקום הקדוש, ואמר שהם שאר על דרך שארה הנה זמה היא (ויקרא י״ח, י״ז), וגם הוא מלשון וימטר עליהם בעפר שאר (תהלים ע״ח, כ״ז) שפירושו בשר, כלומר דבר נמאס ומגונה בהיותו נוטה אחר בשר ודם בשגם הוא בשר ומתרחק מאחרי י״י בלכתו אחרי החומר כאשר פירש בסוד העריות (ויקרא י״ח, ו'), וכדבריו פירש הר״ם ב״ן בפרשת תולדת יצחק (בראש׳ כ״ה, ל״ד). [והמשכיל יבין]. פירוש: העלים הסוד מעיני הפתאים כדי שלא יחשבו שהוא תולה הדבר במערכת ובתולדת ויחשבו כי כל זה בלתי השגחה, ורמז רמזים למבינים בעבור כי הם יודעים כי כל מעשיו יעשה על יד עבדיו. וידוע כי אין הפרש בין מה שיעשה המלך בידו ובין מה שיצוה לעבדיו שיעשו כי הכל נקרא מעשה המלך, ועל כן אמרו רבותינו ז״ל שלוחו של אדם כמותו (ברכות דף ל״ד, ע״ב; קידושין דף מ״א, ע״ב), וכן אמרו בסנהדרין פרק אחד דיני ממונות (דף ל״ח, ע״ב) אין הקב״ה עושה דבר אלא אם כן נמלך בפמליא של מעלה שנאמר בגזירת עירין פתגמא וגו׳ (דניאל ד׳, י״ד), ופמליא היא הצבא בלשון יון, ונמלך הוא שמתיעץ, וזהו מה שרמז הוא בבראשית בפסוק נעשה אדם (בראשית א׳, כ״ו), והנה במקרא ויבן שלמה את הבית (מ״א ו' י״ד), וידוע כי חירם בנאו עם הבונים שהם תחת ידו, וכן אמר משה ואעש ארון עצי שטים (דברים י׳, ג') והתורה אמרה ויעש בצלאל את הארון (שמות ל״ז, א'), וכן כתוב וישלח מלאך ויוציאנו (במדבר כ׳, ט״ז) שהוא כמו ביד חזקה הוציאך י״י ממצרים (שמות י״ג, ט).