צפנת פענח על האבן עזרא· רבנו יוסף הספרדי [טוב עלם]
וזאת הברכה. · לג.
ב.
[כי שלשה הרים הם סמוכים]. פירוש: אלה דברי הגאון. [וטעם זה סיני פירשתיו במקומו]. פירוש: במזמור יקום אלהים (תהלים ס״ח, ט') אמר זה סיני הטעם רעשה הארץ כאשר רעש הר סיני ביום מתן תורה לפני השם, ור׳ משה אמר כי זה סיני טעמו הנה זה סיני עד בעמוד הכבוד עליו, וטעם אלהי ישראל כי בעבור ישראל ירד האלהים על הר סיני עכ״ד.
כא.
[כמו וספן בארז]. פירוש: פסוק הוא במלכים (א׳ ז׳, ז') בבנין הבית, וטעמו מכוסה בקורות ארזים. [גדולי האמורי]. פירוש: סיחון ועוג.
כז.
[והעד ויהי בשלם סוכו (תהלים ע״ו, ג')]. פירוש: כי סוף הפסוק הוא ומעונתו בציון, והטעם כפול, והנה סוכו כמו ומעונתו. [וטעם ראשית ואחרית כנגד הנבראים]. פירוש: כי הקדמות תלוי בזמן והזמן תלוי בתנועת הגלגלים, והוא מקרה, ואחר שהשם ברא הגלגלים איך יפול על השם מקרה תנועת הגלגלים, וידוע כי לא יפול על השם מקרה כלל, רק הכתוב אומר על השם קדמון ואחרון כמנהג האדם להבין השומעים.
כט.
[תדרוך מדרך כף רגל בדבר גבעון]. פירוש: בספר יהושע (י') מפורש שהשלימה עיר גבעון עם יהושע, ועל כן נקבצו חמשת מלכי האמורי להלחם עליה, ובא יהושע ותפשם במערה וכתוב שם (י, כ״ד-כ״ה) ויהי כהוציאם את המלכים האלה אל יהושע ויקרא יהושע אל כל איש ישראל ויאמר אל קציני אנשי המלחמה ההלכוא אתו קרבו שימו את רגליכם על צוארי המלכים האלה ויקרבו וישימו את רגליהם על צואריהם, והארכתי כל זה בעבור כי יש ספרים שכתוב בהם בדבר גדעון, וטעות הוא כי אין שם כלום מזה.