אור ברסלב

צפנת פענח על האבן עזרא· רבנו יוסף הספרדי [טוב עלם]

במדבר סיני.

אם בחקתי.

א.

כ.

[ואם תשתכל היטב אז תדע כי הראש הוא הדרום והזנב הוא הצפון, ולא אוכל לפרש, על כן ראובן בדרום כי הוא הראש ודן בצפון]. פירוש: דע כי הוא סובר שארבעת הדגלים הושמו לארבע רוחות העולם בסוד המשכן להיות מכוונים כנגד ארבע היתדות כאשר פירש בספר כלי הנחשת שהגלגל מתחלק תמיד לארבעה חלקים שוים יקראו יתידות, האחד המעלה הצומחת והיא המעלה העולה בקצה המזרח ונקרא היתד המזרחי; והשני המעלה ההוה בחצי השמים ונקרא היתד העליון גם היתד הדרומי; והשלישי המעלה השוקעת במערב ונקרא היתד המערבי; והרביעי המעלה שהיא תחת הארץ בקו התהום ונקרא יתד הארץ גם היתד השמאלי או הצפוני; וכנגד יתד המזרחי שהוא החזק מכלם הושם דגל יהודה במזרח כי הוא נמשל לאריה, וידוע כי אריה הוא אחד מהמזלות המזרחיים, והוא חשוב כזרוע הימין ; וכנגד היתד הדרומי שהוא הגבוה והמורה על שררה וגדולה הושם דגל ראובן בדרום, כי הוא הבכור, והוא הראש, כאשר הראש גבוה מכל הגוף; וכנגד היתד המערבי הושם דגל אפרים במערב, כי הוא נמשל לשור, מטעם בכור שורו, והשור חזק, אבל לא כמו האריה, ועל כן הוא חשוב כזרוע השמאל שהוא חלוש מהימין; וכנגד היתד השמאלי שהוא סוף היתידות הושם דגל דן בצפון מאסף לכל המחנות, והוא כנגד הרגלים כי כן הוא היתד הצפוני תחת הארץ.

מא

[והזר, מבני לוי, ואם הוא ישראלי]. פירוש: ומי שהוא זר כנגד בני לוי אף על פי שהוא ישראלי נחשב זר כנגד הלוים.

ב.

יז.

[כי הגרשונים והמררים נוסעים בין דגל יהודה ובין דגל ראובן, והקהתים נוסעים ועמהם משה ואהרן ובניו בין דגל, ראובן ובין דגל אפרים]. פירוש: דע כי יש מחלוקת במסע המחנות (בירושלמי, מסכת עירובין (פירק) [פרק] כיצד מעברין) כי יש אומר שהיו הולכים כקורה, ויש אומר כאשר יחנו כן יסעו. ור׳ אברהם סובר כמי שאומר כקורה. וידוע כי אחר שסבבו המדבר היו הולכים מפאת מזרחית דרומית אל פאת מערבית צפונית, ובעבור כי יהודה יעלה בתחלה ככתוב בפרשת בהעלותך (במדבר י׳, י״ד), על כן שב להיות יהודה כפאת מערב בלכתם, ואחריו ראובן, על כן היו הגרשונים והמררים נוסעים בין דגל יהודה ובין דגל ראובן, והקהתים ומשה ואהרן בין דגל ראובן ובין דגל אפרים, והיה ראוי שגם הגרשונים והמררים יהיו נוסעים באמצע עם הקהתים ועם משה ואהרן בין דגל ראובן ובין דגל אפרים, רק בעבור כי הגרשונים היו נושאים המשכן והאוהל והקלעים והמסך והמיתרים, והמררים היו נושאים קרשי המשכן ובריחיו ועמודיו ואדניו וכל כליו וכל עבודתו ועמודי החצר ואדניהם ויתידותם ומתריהם, והיו צריכים להקים את המשכן קודם שיבאו הקהתים הנושאים הארון והשלחן והמנורה והמזבחות וכלי הקדש כדי שלא יעמדו כלי הקדש בחוץ, על כן הושמו הגרשונים והמררים בין שני הדגלים הנוסעים בראשונה.

ג.

טו.

[עד שוב המחברת]. פירוש: אם נולד הילוד בעת מחברת שני המאורות שהם השמש והירח לא יצא מכלל נפל עד שישוב הירח להתחבר עם השמש פעם שנית בעבור כי עדיין אבריו חלושים כי לא התחזקו, ובשוב הירח להביט אל מקום המולד מבט רביעית ברביעית החדש או מבט נוכח בחצי החדש או מבט רביעית בשלשה רביעיות החדש אפשר שיסתכן בשלשתם וימות בעבור שהם מבטי איבה, ואם עבר מהם וניצל עד שהגיעה הלבנה אל המחברת השנית, הנה ניצל מהסכנה בעבור כי התחזקו איבריו. [או על קרוב מהמקום הראשון זה אל זה]. פירוש: שאם לא היה מולד הילוד ברגע מחברת המאורות כי אם בעת אחרת מעתות החדש, הנו צריך להמתין עד שיהיה ערך שני המאורות זה אל זה בערכם ברגע הולדו, כלומר שיהיה מרחקם זה מזה כמרחקם עתה במעלות ישרות, וכמו זה יפרש הוא בפרשת בהעלותך בפסוק עד חדש ימים (במדבר י״א, כ'), וכן פירש בבראשית בפרשת ויהי מקץ (בראשית מ״א, א'). [והמשכיל יבין]. פירוש: בעבור שזה תלוי במשפטי המזלות ואין כל אדם יודע זה, על כן מעורר את המבין שיפקח עיניו ויבין זה.

לב.

[ונשיא נשיאי הלוי, שהם שלשה]. פירוש: אליסף בן לאל (פסוק כ״ד ואליצפן בן עזיאל (פסוק ל') וצוריאל בן אביחיל (פסוק ל״ה) ככתוב בפרשה. [כי אין בנגב שום דבר]. פירוש: בפרשת לך לך בפסוק הלוך ונסוע הנגבה (בראשית י״ב, ט') פירש בי פאת דרום נקראת נגב, בעבור כי תרגום חרבו המים (בראשית ח׳, י״ג) נְגוּבוּ מַיָּא, כי צד דרום חם, ומרוב החום ייבש.

לח.

[במקום התחברות העגולות]. פירוש: עגולות גלגל המזלות ועגולת גלגל המישור. [והנה היא אמצעית]. סירוש: אמצע הארץ והוא הקו השוה, והוא המקום שתהיה השמש בחצי היום למעלה מהראש בהיות השמש במזל טלה או במזל מאזנים.

לט.

תוכן העניינים

צפנת פענח על האבן עזרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה