צפנת פענח על האבן עזרא· רבנו יוסף הספרדי [טוב עלם]
ביום השמיני. · י.
א.
[שמדעתם ולא בציווי להקטיר לפניו קטורת] ולא הקטורת הראוי לכך. [גם באש זרה]. ולא היה שם עתיד.
ד
[פני הקדש, הוא החצר] כאשר פירשתי כבר בראש הפרשה (לעיל ט׳, א') שהעבודה היתה בחצר ושם היו השרופים.
ו.
[ואחיכם כל בית ישראל, תמצאנו רמוז בפרשת ראה אנכי] ולא מצאתי לו שום דבר רמז מזה מאומה, ודעתו מבואר מאשר רמז וסוד העולות והקרבנות, ובמשפטים (שמות כ״ג, כ״ו) נתבאר סוד השרופים. ויש ממששים כעורים בקיר וסמכו דבריו למה שאמר בפרשת ראה על בנים אתם (דברים י״ד, א').
ח.
[ויש אומרים על יד משה כמו דבר אל אחז (ישעיה ז׳, י')], ר״ל ויוסף י״י דבר אל אחז ור״ל על יד ישעיה.
יז.
[במקום הקדש, פתח אהל מועד כי כן כתוב] ור״ל בצו את אהרן שכתוב בחצר אהל מועד יאכלוהו (ויקרא ו׳, ט).
יח.
[ואם ישאל שואל והלא פר החטאת שורף] ר״ל פר המילואים.
יט.
[כי אם עם השב״א הנע ימצא]. פירוש: הדגש הַכְּמַכַּת מכהו (ישעיה כ״ז, ז'), והה״א של הכְּמַכַּת פתוח ולא שב״א פתח בעבור שלא יתכן להתחבר שני שבאים נעים.