אור ברסלב

צמח דוד (זבלטוב)· רבי דוד הגר

פרשת תצוה

פרשת יתרו

יש לומר טעם לשבח למה לא נכתב משה בזו הפרשה כי הנה היא לרוב בפרשת תצוה אז אנו מוחין את זכר עמלק וגם בפורים הוא מחיית עמלק כי המן היה מזרע עמלק, והנה איתא בזוה"ק שהקשו למה אצל מלחמת עמלק אמר משה ליהושע בחר לנו אנשים, וצא הלחם בעמלק למה לא עשה משה בעצמו זאת ותירץ כי משה סליק לעילא ללחום מלחמה דלעילא כי עמלק היא בקליפה ראשית גוים ויהושע לחם בזה העולם מלחמה דלתתא על כן יש לומר עבור שבפרשה זאת אנו מוחין את זכר עמלק על כן לא נזכר שמו של משה בזה העולם כי על ידי בעלם שמו שעלה למעלה גבר על עמלק וזהו ואתה תצוה, כי זאת ידוע שהשפע וחסד מכונים בשם א"ל ומשפיע זאת לכנסת ישראל הנקראת אדנ"י, וזאת הוא יחוד א"ל אדנ"י והנה המן רצה לעכב החסדים שלא ירדו לישראל על כן המן עם הכולל גימטריא שני שמות א"ל אדנ"י הנ"ל, ומשה הכניע את עצמו וגרם השפעת שופע תמיד על עמו ישראל, ולייחד א"ל אדנ"י וזהו ואתה תצוה צ"ו בגימטריא א"ל אדנ"י שהוא גרם זה על ידי שסלק לעילא וגבר את המלחמה:

לפורים

טעם למה נקרא פורים, כי הנה כתיב שנקרא פורים על שם הפור היה צריך להיות נקרא פור גם לשון הפייטן כי פור המן כ' כי איתא שהפור שלו היה צירוף פ"ר "ו כי כנסת ישראל הם נקראים ואו פ"ר רומז על פ"ר דינים מאותיות מנצפ"ך שרצה להפיל עליהם כי היה לו מ"נ מאותיות הנ"ל בשמו והם תקופת הדינים ואנו הומשכו עלינו על ידי התשובה רחמים מ"ב פעמים אהיה במילואו גימטריא קמ"ג וב' פעמים קמ"ג גימטריא פו"ר והם נקראים מי רומז על התשובה הנקראת מ"י על כן נקרא אצלינו פורים צירוף פו"ר מי' אבל אצלו לא היה נקרא רק פו"ר לבד וזה הפירוש כי פור המן נהפך לפורינו שגם כן גימ' פו"ר רק על ידי צירוף רחמים דהיינו על ידי צירוף מי על כן נקרא פורים שטר היינו פו"ר מ"י:

טעם למה הראה מרדכי להמן מכירה שמכר א"ע בטולמא דלחם, כי מזל אדר הוא דגים וכבר אמרתי כי "ד"ג"י"ם ר"ת "י"ג "מכילין דרחמי שהמשיכו אז באדר רחמים גדולים להכניע את הרשע בשם מ"ג ראשונות שורש י"ג חסדים על כן מרדכי ואסתר עם הכולל גימנוריא י"ג פעמים ע"ב ושרמז לו מרדכי בטולמא דלחם, לחם גימטריא ג' הויות מן ג' ראשונות שבזה הרחמים יכניע אותו:

איתא מרדכי במספר קטן גימטריא וי"ג ואסתר במס"ק גימטריא י"ג ושניהם גימטריא הוי"ה. וזה לעומת זה המן במס"ק גימטריא י"ד מינה אם וזרש במס"ק גימטריא י"ב ושניהם גימטריא כ"ו אך לא שוה בשוה כי המן בגימטריא יותר אחת וזהו פחות, וקליפת המן היה מן י"ד וזהו ויושט המלך את שרביט הזהב אשר בידו דייקא, וזהו מפני היד שנשתלחה במקדשיך קליפת יד וזה שפסק הש"ע בהלכות פורים כל הפושט יד נותנים לו, פירוש מי שפושט את עצמו מקליפה זו הנקראת יד נותנים לו פי' מסייעים אותו פן השמים כי הבא לטהר מסייעין אותו, והנה בשבת קודש אנו מכניעין זאת הקליפה הנקראת יד, כי שבת היא אחד באחד גימטריא י"ג בחינת אהבה גם כן גימטריא י"ג וזהו אלו שמרו ישראל שבת אחת מי"ד היו נגאלין מקליפת י"ד בחינת המ"ן על כן ר"ת מזיד דהי' נגאלים "ה"מ"ן שבשבת: מכניעין אותו ומשפילין אותו:

וכר מעשה תקפו וגבורתו וכו' הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי מדי ופרס ולכאורה תמי' גדולה מה נפקא מינה אם כתיב גדולת מרדכי אצל הטמאים פרס ומדי, מה סיפר לנו המגילה, וברצות ד' יבואר על נכון דהנה כתיב במדרש על פסוק ברוך תהיה מכל העמים, ולכאורה גם כן קשה מה נפקא ישראלים יהיו יותר מבורכין מאומות העולם וכתוב במדרש על זה לית שבחא למטרוניתא כד משתבחת מגו ביתהא והמדרש הזה גם כן אין לו שחר כלל אך יבואר על זה הדרך דהנה זאת ידוע שאין אחד מאומות העולם אומר שום שבח לאיש אחד מאומה הישראלית אם לא כשהוא כפוף תחתיו. ונמצא בכלל גם כן כנ"ל אם התכפיות הסטרא אחרא אזי נותנים שבח להקדוש ברוך הוא אבל לא להיפך חלילה וזהו פירוש המדרש לית שבחא למטרוניתא כד משתבחת מגו ביתהא כנ"ל, פי', שלית שבחא כשמשתבחת מישראלים לבדם מחמת שאז עדיין לא הותכפו הסטרא אחרא, וזו פירוש ברוך תהיה מכל העמים רצה לומר שיהי' התכפיות הסטרא אחרא כ"כ שכל או"ה אומרים לית כישראלים שחשובים אצל הקב"ה וזהו פי' הלא הם כתובים אצל פו"מ ר"ל שהי' אז בימי מרדכי כ"כ התכפיות הסט"א שהי' הכל כותבין גדולת מרדכי ומובן:

תוכן העניינים

צמח דוד (זבלטוב)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה