אור ברסלב

ציונים לתורה· רבי יוסף ענגיל

כלל יט

כלל יח

הפרי מגדים בפתיחה לה' שבת דן בעניין איסור ח"ש במלאכת שבת אם הוא רק בחצי שיעור בחפץ כגון פחות מכגרוגרת אבל העברה כחות מד"א אפי' פחות מכשיעור לא הוי א"ד גם זה הוא בכלל ח"ש [וספק זה יתכן רק אי נימא דח"ש דמלאכת שבת אסור רק מדרבנן משא"כ אי אסור מה"ת ע"כ דהעברה פחות מד"א אין בו איסור ח"ש מדשרינן לי' עבור הפסד ממון ריש מי שהחשיך ועש"ה בפמ"ג] ולענ"ד יש להעיר בזה מדברי הרשב"ם בבבא בתרא (דף נ"ה ע"א) ד"ה במס' שבת תנן וז"ל המוציא אוכלין חייב בכגרוגרת דבשבת מלאכת מחשבת אסרה תורה ולא חשיבא הוצאת דבר מאכל חשוב בפחות מכגרוגרת עכ"ל ונראה מזה דהא דפחות מכשיעור פטור בשבת היינו רק משום דלא הוי מלאכת מחשבת וראה זה חדש דח"ש בשבת מלאכה מקרי ורק דמלאכת מחשבת הוא דלא הוי והנה מדברי רש"י בב"ק (דף ל"ה ע"א) ד"ה רבא אמר מתבאר דכשפטור בשבת מפאת שלא עשה מלאכת מחשבת כגון מקלקל ומלאכה שאצל"ג אז עכ"פ כחייבי מיתות שוגגין נחשב ופטור מתשלומין עש"ה ובתוס' שם ד"ה מתני' עש"ה ולפי"ז בעשה מלאכה פחות מכשיעור בשבת והזיק ממון בהדי עשיית המלאכה אזי ראוי שיופטר מתשלומין לפי הרכבת דברי רש"י והרשב"ם הנ"ל ולפי"ז מדאמרי' בב"ק בפרק בתרא ובכתובות רפ"ג כגון שזרק חץ מתחילת ד' לסוף ד' וקרע שיראין בהליכתו כו' ומוכח דבפחות מארבעה חייב ממון א"כ על כרחך דהעברה פחות מד' אמות אפי' פחות מכשיעור לא הוי ואיננה מלאכה כלל וכלל:

וע"ע בגליון החוות יאיר על הרי"ף שבת פ' כלל גדול (דל"ה ע"א מדפי הרי"ף) דעל המשנה ועוד כלל אחר אמרו כל הכשר להצניע ומצניעין כמוהו והוציאו בשבת חייב עליו כו' וברש"י כל הכשר להצניע העשוי לצורך אדם ומצניעין כמוהו כמות זה כלומר שיש בו שיעור הראוי להצניע וכ' בגליון החוות יאיר (בציון אות ד' שאחרי תיבות כל הכשר להצניע) וז"ל ובמעביר ד' אמות ברה"ר נ"ל דבכל דהו חייב וצ"ע עכ"ל ומבואר סברתו ז"ל דבמעביר אפי' אין שיעור בחפץ חייב דא"ל כוונתו רק אאין כשר להצניע דאם לא נאמר כלל של המשנה אמעביר א"כ הא גם מצניעין כמוהו היינו שיעור נמי לא בעי' וגם דבריו דבכל דהו חייב משמע להדיא דאפי' במשהו חפץ חייב ולא בעי' שיעור ואך דציון דבריו ציין על התחלת המשנה וכוונתו על הכלל כולו דבמעביר אפי' כל דהו היינו אפי' אינו מין העשוי לצורך אדם ואין בו שיעור ג"כ חייב] וא"כ הרי צ"ל דפחות מד"א אפי' פחות מכשיעור לא הוי ואינו מלאכה כלל וכלל דהא לא בעי' שיעור במעביר ואילו העברה ד' אמות בעי'. ואולם גוף דברי החוות יאיר הם סתומים אצלי דמנא לי' הא דבמעביר לא בעי' שיעור וכשר להצניע:

וראיתי עוד חידוש כזה בס' דברי חיים עה"ת להרב הגאון הקדוש מהו' חיים מסאנדז זצוקלה"ה בחידושיו על הסדרות פ' ויצא על הגמ' מגילה (דף ב') (דע"ה ע"ב מדפי הספר דפוס קראקא תרנ"ב) שכ' דנראה מהך דשבת גבי באיזה שתרצה תנוח דבהעברה לא בעינן צריך לגופה ע"ש שכ' בזה דמש"ה אמרי' במגילה שם שמא יעבירנו כו' ולא אמר שמא יוציאנו מרה"י לרה"ר והיינו משום דבמצוה וודאית הא כ' הר"ן דלא גזרי' לבטל המצוה וע"כ פורים נמי הא הוי כמצוה וודאית דאם אינו פורים הא גם איסור לא הוי דאין צריך לקריאת מגילה וה"ל משאצל"ג וע"כ הוכרח הש"ס למינקט מעביר דבמעביר לא בעי' צריך לגופה ושפיר יש לגזור עכת"ד עש"ה:

ולפי"ז דבמעביר לא בעי' צריך לגופה א"כ מובנים גם דברי החו"י דלא בעי' גם שיעור וזה לרשב"ם ב"ב הנ"ל דפחות מכשיעור הוי מלאכה אלא דלא הוי מלאכת מחשבת וא"כ מדלא בעי' במעביר צל"ג על כרחך דלא בעי' בי' מלאכת מחשבת דצל"ג דבעי' במלאכות שבת הוא משום מלאכת מחשבת וכמבואר בחגיגה (דף י' ע"א) (וע' תוס' גיטין (דף מ"ד ע"ב) ד"ה שנתקווצה דבשביעית לא מיפטר משום משאצל"ג והיינו משום דלא בעי' מלאכת מחשבת בשביעית ע' תוס' סנהדרין (דף כ"ו ע"א) ד"ה אגיסטון] וא"כ כיון דלא בעי' מלאכת מחשבת במעביר לכן גם שיעור שפיר נמי לא צריך והנה כוונת ראיית הדברי חיים הנ"ל נראה דהוא להך דשבת (דף צ"ז ע"ב) בזורק מרה"י לרה"ר ועבר ד' אמות ברה"ר דמחייב ר' יהודה שתים אחת משום הוצאה ואחת משום העברה ומוקים לה באומר כל מקום שתרצה תנוח דכיון דלא איכפת לי' הוי לי' קיום מחשבה בתרווייהו ע"ש ברש"י וא"כ אילו היתה נחה מיד בבואה לרה"ר הרי לא היתה ההעברה נעשית וא"כ כיון דלא איכפת לי' על כרחך דא"צ להעברה וא"כ ע"כ דבהעברה לא בעי' צל"ג ואולם ר' יהודה הא לא בעי בשום מקום צל"ג אולם משמע לכאורה בשבת שם דגם רבנן דפליגי עלי' דר"י לאו משום משאצל"ג פטרי לי' רק משום דהוי תולדה במקום אב ואינו מוכרח עש"ה בשבת וע' ב"ק (דף ר"ו ע"ב) דלכאורה מפורש שם דבעי' מלאכת מחשבת במעביר וכדאמר שם דנתכוון לזרוק שתים וזרק ד' פטור לענין שבת משום דמלאכת מחשבת בעינן ובאתי רק להעיר:

תוכן העניינים

ציונים לתורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה