ציוני מהר"ן על משנה תורה, הלכות שאר אבות הטומאות· רבי נחום אש
פרק ד
הלכה ח
עצמות השרץ וגידיו וצפרניו טהורין. וכתב הכ"מ בתו"כ מנבלתם ולא מן העצמות ולא מן השינים ולא מן הצפרנים, ומ"ש וגידיו. והשמיט לציין מקורו. אולם דברי רבינו בזה נובעים מש"ס דחולין דע"ז ע"ב דאיתא שם בנבלתה ולא בעור ולא בעצמות ולא בגידין ולא בקרנים ולא בטלפים ולמד מזה רבינו ג"כ לשרץ דמנבלתם דכתיב בשרץ ממעט ג"כ גידין:
הלכה יב
אבל שרץ שיבש ושלדו קיים או שנשרף ושלדו קיים הואיל ותבנית כולו עומדת ה"ז מטמא וקרוב בעיני שטומאה זו מדבריהם. וכתב הכ"מ אע"ג דבגמ' מייתי לה מקרא משמע לרבינו דאסמכתא בעלמא הוא, אבל לא ביאר מנ"ל לרבינו זאת. ועי' בטו"א חגיגה דף י"א ובס' ערוך לנר בנדה דף נ"ו שביארו מקורו משם ע"ש:
סוף הספר