אור ברסלב

ציוני מהר"ן על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין· רבי נחום אש

פרק ד

פרק ג

הלכה ו

הפריש מעוברת וילדה כו'. וכתב הכ"מ מימרא דר' יוחנן פ' כיצד מערימין. ובלח"מ הקשה הא ר"י איתותב שם מברייתא ואמרי' שם תיובתא דר"י תיובתא וא"כ איך פסק רבינו כר"י ותירץ משום דבתר הכי אמרו שם אם שיירו משוייר תנאי ורבנן כר"י שוב ליכא תיובתא מההיא ברייתא די"ל דברייתא אתיא כר' יוסי ור' יוחנן כרבנן ע"כ. ונעלם ממנו דברי התוס' בב"ק דף מ"ז ע"א ד"ה מ"ט שדקדקו מזה דאין הלכה כר"י מדקאמר תיובתא דר"י תיובתא ואע"ג דאמר בתר הכי לימא תנאי הוא כן דרך הגמ' כשאין הדבר עיקר אומר תיובתא אע"פ שיכול למצוא תנאי דפליגי כדאשכחן בהנזקין כו' וכ"כ עוד בסנהדרין ד"פ ע"ב ד"ה עובר ע"ש. אולם בדעת רבינו נראה שהי"ל גירסת הר"ת שם בתוס' סנהדרין שלא גרס תיובתא בתרא אלא תיובתא דר"י וע"ז משני הגמ' תנאי הוא ועפ"ז נכונים דברי רבינו:

תוכן העניינים

ציוני מהר"ן על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה