ציוני מהר"ן על משנה תורה, הלכות עבדים· רבי נחום אש
פרק ד
הלכה ו
וכן עבד עברי אם הפיל לו שינו או סימא לו עינו משלם לו כדין החובל בחבירו. וכתב הכ"מ אע"פ שלא מצאתי כן בפירוש אפשר ללמדו מדאיתקיש עברי לעבריה, ודבריו תמוהין שדברי רבינו מבוארין להדיא בקידושין דף כ' ע"א אם בגפו יבוא בגפו יצא בגופו נכנס בגופו יצא א"ר לומר שאינו יוצא בראשי איברים כעבד, ועי' במהרש"א שם שהביא בשם המכילתא כמש"כ הכ"מ שהוא מהיקש עברי לעבריה. ועי' בלח"מ שהביא כן בשם התוס' ולא נמצא כן בתוס' שלפנינו: