ציוני מהר"ן על משנה תורה, הלכות נערה בתולה· רבי נחום אש
פרק א · הלכה ג
אבל האנוסה וכו' רצת היא ואביה ולא רצה הוא כופין אותו וכונס ונותן קנס. וכ' הכ"מ משנה בכתובות דף ל"ט האונס שותה בעציצו וכו'. אבל לא נתבאר שם דכופין אותו לכנוס. אך כן מתבאר מהתוספתא דכתובות פ"ג דאיתא שם אחד האונס ואחד המוציא שם רע שגירשו כופין אותו להחזיר. אחד האונס ואחד המפתה בין הוא ובין אביה יכולין לעכב שנאמר ואם מאן ימאן אביה וגו'. ואומר ולו תהיה לאשה לו אתה כופה ואי אתה כופה ליבם ע"כ. ומכאן נובעין דברי רבינו: